בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלוף בן | המהפכה שלנו

תגובות

המהפכה הישראלית לא תתחולל בכיכרות הערים, אלא בפרוזדורי הכוח. היא לא תפרוץ בגלל העלאת מחירי הדלק והלחם, אלא בגלל החשש מאנרכיה ו"אובדן המשילות". ולא ההמונים הם שיתקוממו כאן נגד המשטר, אלא להיפך, השלטון הוא שיתנער מהבלמים והאיזונים שמרסנים את כוחו.

שיבוש המערכות, שנחשף בפרשת מינוי הרמטכ"ל, מאיים לזעזע את יסודות הרפובליקה הישראלית. הכשל המנהיגותי והתפקודי שהפגינו ראש הממשלה ושר הביטחון, התערערות השליטה הפוליטית בצבא, והתערבות בג"ץ, מבקר המדינה והיועץ המשפטי בהחלטה מי יקודם לרב-אלוף ומי יפרוש מתוסכל, מעוררים תגובת-נגד ציבורית. כבר מתגברות הקריאות ל"חיזוק המשילות" והפסקת "שלטון המשפטנים והתקשורת". במקום "מושחתים, נמאסתם" נקבל עכשיו את "טהרנים, הגזמתם".

לאובדן האמון בהנהגה הנבחרת מצטרפת הדאגה מהתגברות האיום החיצוני, אם משטר מובארק יקרוס ומצרים תיהפך לתואמת-איראן. החרדה מתעצמת, וראשי המדינה מתקשים להקרין סמכות ולהשרות ביטחון. כולנו למדנו בשיעורי התנ"ך את ספר שופטים: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". כשהתחושה הזאת מתקבעת בתודעת הציבור, מתקצרת הדרך לתרופה בדמות "איש חזק" שיעשה סדר בבית ויכה באויבים מחוץ, כמו השופטים והמלכים הקדומים.

בישראל של 2011 לא צריך לחפש את האיש החזק מאחורי האתונות, כמו בתנ"ך. הוא מחכה לשעתו בלשכת שר החוץ. יותר מכל פוליטיקאי אחר, אביגדור ליברמן מטיף בעקביות לכינון משטר נשיאותי. זה הפתרון שלו לריפוי תחלואי השיטה הפוליטית.

הצעת החוק להפרדת רשויות ומשטר נשיאותי, שליברמן הגיש בכנסת הקודמת, מנוסחת ברישול אבל קלה להבנה. ראש הממשלה יהיה הרשות המבצעת של המדינה. הוא ימנה שרים "מקצועיים" ויפקד על צה"ל. האיזון יושג בהרתעה הדדית: ראש הממשלה יוכל לפזר את הכנסת, אם הרוב הפרלמנטרי יתנגד למדיניותו, והכנסת תוכל להפילו ברוב של 80 ח"כים. ליברמן מבטיח ממשל טכנוקרטי ויציב, שאינו תלוי בקואליציה. אצלו לא יהיו "שרים בלי תיק" וסגני שרים מיותרים, כמו אצל בנימין נתניהו.

ככל שסמכות הממשלה תתערער, ונתניהו ייתפש כלא-יוצלח וחלשלוש, כך יקסמו רעיונות ליברמן להמונים. בייחוד אם יוסיף להם פיתויים בדמות ריסוק זכות העמידה בבג"ץ, גימוד מבקר המדינה והגבלת חופש העיתונות. במשטר הנשיאותי שלו, ראש הממשלה ימנה רמטכ"ל "בראש שלו". שכנים נרגנים, עיתונאים חטטנים ועורכי דין טרדנים לא יוכלו להפריע.

השיטה הפרלמנטרית מועדת למשברים וקשה לניהוג, אבל יש לה שתי מעלות: היא מגבילה את כוחו של ראש הממשלה, ומבטיחה ייצוג לשבטים היריבים בחברה הישראלית. במשטר נשיאותי המנצח לוקח את הקופה, קולות המפסיד הולכים לאיבוד, והמיעוטים אינם מיוצגים בשלטון. שיטה כזאת מתאימה לימין הישראלי, המטיף לשלטון הרוב ולדיכוי הקהילה הערבית ו"האליטות הישנות". נתניהו רכב על הגל הזה בעבר. בכנסת הנוכחית ליברמן ירש אותו כמנהיג הימין ומוביל החקיקה הלאומנית.

ליברמן לא התערב במשבר הרמטכ"ל, ובעודו מצפה להחלטה אם יוגש נגדו כתב אישום, נהנה בשקט משחיקת מעמדם הציבורי של יריביו - ראש הממשלה, שר הביטחון ומערכת המשפט. עוד קצת סכסוכים בצמרת, והקריאות "תנו לנהל את המדינה" יתורגמו לכמיהה לשינוי המשטר והצבת מנהיג חזק בראשו.

מצבי משבר, כמו זה הנוכחי, מועדים לתפניות כאלה: "התרגיל המסריח", שהמאיס את המערכת הפוליטית על הציבור לפני שני עשורים, הוליד את הבחירה הישירה לראשות הממשלה. סיכול מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל, והגילויים הצפויים בפרשת בועז הרפז, יכולים להצית את המהפך החוקתי הבא.

מופרך? הזוי? ואילו אמרו לנו לפני חודש שמיליוני מצרים ייצאו לרחובות וידרשו מהנשיא מובארק להסתלק, היינו מאמינים?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו