בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאון הדר | אובמה איננו קרטר

הזירה

תגובות

המומים מהלחץ שמפעילה ארה"ב על נשיא מצרים חוסני מובארק, להיכנע לדרישות המפגינים ולהתפטר - עורכים הישראלים השוואה בין יחסו של הנשיא ברק אובמה למובארק לבין יחסו של ג'ימי קרטר לשאה של איראן. לפי ההשוואה הזאת, אובמה הפקיר את בעל בריתה החשוב של ארה"ב במזרח התיכון, כשם שקרטר אילץ מנהיג אזורי פרו-אמריקאי חשוב להתפטר בגלל המהפכה שזיעזעה את ארצו ב-1979.

הטענה שאובמה, כמו קרטר, הוא נשיא הססן וחלש, ואולי אפילו אנטי ישראלי, והשימוש בהשוואה ההיסטורית הזאת לאפיון ההתקוממות הנוכחית במצרים, יוצרים רושם מטעה, כאילו יש להטיל על אובמה את האחריות ל"אובדן" מצרים ולקריסת מאזן הכוחות במזרח התיכון. ואם אובמה הוא קרטר, האין זה אפשרי שרונלד רייגן חדש יחליף את אובמה ויסייע לכונן מחדש את העוצמה האמריקאית באזור?

ואולם, תרגיל בסיסי של "מצא את ההבדלים" יוביל לתגלית מעניינת. המשבר האיראני של 1979 חולל פולמוס חריף בתוך ממשל קרטר ומחוצה לו בנוגע לתגובה המדינית האמריקאית הנאותה. אישים בממשל, בקונגרס ובתקשורת - כולל כל הממסד הרפובליקאי שעסק במדיניות החוץ - גינו בחריפות את מה שנראה בעיניהם כנטישת השאה על ידי קרטר, במסגרת מאמציו השגויים להושיט יד למורדים האיראנים.

לעומת זאת, תגובת אובמה למשבר במצרים זוכה לתמיכה נרחבת בוושינגטון מצד שתי המפלגות. מנהיגי הדמוקרטים והרפובליקאים כאחד - כולל המועמד הרפובליקאי לשעבר לנשיאות, ג'ון מקיין - שיבחו את המפגינים נגד מובארק וקראו לנשיא המצרי להתפטר. על הבית הלבן נמתחה ביקורת רק בשל סירובו של אובמה להשתמש באיום הפסקת הסיוע האמריקאי למצרים, כדי לכפות על מובארק להתפטר.

במלים פשוטות, בכירים ומחוקקים אמריקאים - דמוקרטים ורפובליקאים כאחד - מסכימים שמדיניות אובמה כלפי מצרים נובעת מחישוב מדויק של עלויות האינטרס הלאומי האמריקאי במזרח התיכון היום. בהתחשב באובדן כוחה הכלכלי והצבאי בעולם - לוושינגטון פשוט אין את היכולת הנחוצה לכינון "פאקס אמריקנה" באזור, בין אם זה במצרים או בלבנון, בין ישראל לפלסטינים או אפילו בעיראק הכבושה על ידי ארה"ב.

ב-1979, בשיא המלחמה הקרה, לארה"ב היו עדיין יכולות צבאיות אדירות שסייעו לה לשלוט על תחומי השפעה רבים בעולם, כולל איראן. הדעות הפרטיות והאידיאולוגיה של קרטר, שהתבססו על דעותיו של וילסון ועל אמונה נוצרית איתנה, לצד כישלונו בניהול מדיניות חוץ, היו אחראים לסדרת הכישלונות הצבאיים והדיפלומטיים באיראן, שהשפילו את ארה"ב. כישלונות אלה הסבירו, חלקית, מדוע העם האמריקאי בחר ברונלד רייגן, שהבטיח לשקם את עוצמתה וגאוותה של ארה"ב.

לעומת זאת כיום, איש בוושינגטון אינו מאמין ברצינות שארה"ב תוכל להשיג שוב עליונות בעתיד הנראה לעין. במקום זאת, גוברת באמריקה הדעה שהיא תצטרך לחלוק את העליונות הזאת עם מעצמות חדשות כמו הודו וסין. ואכן, טורקיה ואיראן כבר מתחילות למלא את החלל שנוצר כתוצאה מהנסיגה האסטרטגית ההדרגתית של ארה"ב.

למעשה, אובמה מנסה כעת למצוא את הדרך הפחות יקרה להתמודד עם הידרדרות מעמדה של אמריקה במזרח התיכון. את התנהלותו אפשר להשוות לזאת של המנהיג ששלט בברית המועצות ב-1989, בעת קריסת העוצמה הסובייטית במזרח אירופה.

מיכאיל גורבצ'וב קיווה, כי נכונותה של מוסקווה להרשות את סילוקם של ידידיה הרודנים ששלטו בוורשה, פראג, בודפשט וברלין תסייע לשמור על ההשפעה הסובייטית באזור. וכמו גורבצ'וב, אובמה והמעמד הפוליטי השולט בוושינגטון מאמינים, כי אם ארה"ב תתמוך בתנועות המחאה במצרים ובמקומות נוספים במזרח התיכון, ואם תזדהה עם השינויים הדרמטיים באזור - וכך תתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה - תוכל לנצל את השינויים האלה לטובת האינטרסים ארוכי הטווח שלה.

אבל אין לך ולנסה מצרי ואין וצלאב האוול עיראקי, ואין צורך לומר, שהרגשות הפרו-אמריקאיים העזים ששררו במזרח אירופה, שנשלטה על ידי הסובייטים, אינם קיימים כלל במצרים וברוב העולם הערבי. כתוצאה מכך, נראה שבפני אובמה ניצבת משימה קשה. הישראלים, שמקווים שלארה"ב תישאר השפעה כלשהי באזור, צריכים לקוות להצלחתו. הוא איננו קרטר, ושום רייגן אינו ממתין מאחורי הקלעים.

ד"ר הדר הוא עמית מחקר במכון המחקר "קאטו" בוושינגטון



ג'ימי קרטר עם השאה באיראן, ב-1977. בניגוד לקרטר, לאובמה יש תמיכה בוושינגטון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו