בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עמליה רוזנבלום | חינוך לעולם טוב יותר

תגובות

אלפי הורים קוראים בעניין בימים אלה את הידיעות העוסקות במבחני המיון לכיתות אל"ף בבתי הספר הייחודיים בתל אביב. גם אני ביניהם. גם אני רוצה שילדתי בת החמש וחצי תזכה לחינוך הטוב ביותר האפשרי. גם אני מקווה, כי כשיגיע תורה להיבחן יעמדו לזכותה השעות שאנחנו מבלות ביחד במוזיאון ובאופרה והשיחות שאנחנו מנהלות על עתיד המזרח התיכון.

אך אפשר לנצל את הרעש סביב זכות כל הילדים לקבל חינוך ראוי, מעשיר ומקדם, כדי לדון בשאלה: מהו חינוך טוב?

הבון-טון היום הוא להיות הורים "משקיענים". ההשקעה בילדים מתבטאת לרוב בפעילויות העשרה תרבותיות, קרי "אמנותיות". לעיני הורים רבים עומד האידיאל של ילד שהוא בן-תרבות בשני מובנים עיקריים: הוא מרגיש בנוח בזירות הכוח של התרבות המערבית, ויודע לבטא את עצמו באמצעות אמנות, כלומר הוא ילד "יצירתי".

אך יש מובן נוסף של המושג "בן-תרבות": אדם בעל מחשבה ביקורתית, מעורב חברתית, ובעל יכולות הנהגה. לא חסרות דרכים מהנות לטפח תכונות אלה אצל ילדים. כשבתי ואני הוצאנו כלבים עזובים לטיול ב"צער בעלי חיים" לפני כשבועיים, ראינו שם משפחות אחרות, שגילו שמדובר בבילוי מוצלח המאפשר גם לילדים קטנים לחוות את עוצמת ההתנדבות. כשאני תורמת מצעצועי בתי ומבגדיה, היא מעורבת בתהליך. היא בוחרת את החפצים שהיא רוצה לתרום ומתלווה אלי למפגש עם הילדים בני גילה, השמחים לקבל את מה שהיא אינה זקוקה לו. לבתי, כמו לחבריה ממחזור "אמא תקני לי", הגילוי כי יש ילדים שאינם יכולים לחלום על מה שכבר משעמם אותה הוא חוויה מרעישה, שונה בתכלית מהחוויות שהיא עוברת כשאנחנו הולכות ל"חליל הקסם".

ביכולתנו לחנך את ילדינו לפקוח עיניים ולראות מה טעון שיפור בסביבתם הקרובה. האם חסר גן שעשועים בשכונה? אולי צריך לצבוע מחדש את מעבר החציה? או לתקן בור מסוכן במדרכה? אפשר לבחור ביחד מטרות ולפעול לקידומן. היום שבו עודדתי את בתי לדווח לעירייה על נזילה מצינור מים בגינה עירונית היה היום שבו קיבלה את שיעור האזרחות הראשון שלה. כשהצינור תוקן, היא למדה משהו על כוחה לחולל שינוי.

יש אינספור פעולות כאלה שאפשר לעשות עם ילדים: החברה להגנת הטבע מציעה ימי ניקוי חופים; החילונים בינינו מוזמנים לנסות להעביר יום שבת אחד בלא חשמל או בלא שימוש בכסף; וגם קריאת עיתונים מבוקרת מלווה בדיון מונחה יכולה לעודד ילדים למחשבה ביקורתית.

בכניסה לבית הספר א. ד. גורדון בתל אביב, שבו למדתי בנעורי, היה תלוי השלט "העבודה היא הדרך, האדם המטרה". אנחנו חיים בתקופה שבה - אם לשפוט על פי ההנהגה שלנו - העבודה אינה הדרך, וספק אם האדם הוא המטרה. חינוך ילדינו למעורבות חברתית ולהנהגה הוא אחד הדברים הראשונים שכל אחד מאתנו יכול לעשות כדי להשפיע על עתיד המדינה. אבל לשם כך עלינו להאמין ברעיון, שמטרת החינוך אינה שלילדנו יהיה טוב יותר בעולם, מטרתו היא שילדנו יהפוך את העולם לטוב יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו