בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפרים קם | קשה מאוד להעריך

תגובות

לראש אמ"ן החדש, האלוף אביב כוכבי, לא שיחק המזל. כמה ימים לאחר שהעריך, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שהמשטר במצרים יציב, החלה הקרקע שם לרעוד. אמנם הסיפור טרם הסתיים, וייתכן שהמשטר ישרוד, אבל מותר להניח שעוצמת הזעזוע ועיתויו הפתיעו את המודיעין. מזל רע מסוג זה אינו נדיר אצל העוסקים בהערכות אסטרטגיות. בקיץ 1988 העריך קצין מודיעין בכיר בפני אותה ועדה, שמלחמת איראן-עיראק - שאז היתה בשנתה השמינית - תימשך עוד זמן רב. בצאתו מהישיבה שמע הקצין ברדיו שהמלחמה הסתיימה.

המקרים שבהם המודיעין לא חזה נפילות משטרים ידועים היטב. המודיעין האמריקאי לא חזה את נפילת משטר השאה באיראן עד סמוך להתרחשותה, ומעטים העריכו שהמשטר הקומוניסטי בברית המועצות עומד להתמוטט. אך יש גם מקרים לא מעטים שבהם המודיעין העריך שמשטר מסוים עומד לקרוס, והמשטר שרד והתייצב: באפריל 1957 נקלע המשטר ההאשמי בירדן לאחת משעותיו הקשות ביותר, כשבצמרת הצבא נרקם קשר, שבו היה מעורב גם הרמטכ"ל, להפלת המלך חוסיין. הערכת אמ"ן אז היתה שבתוך שבועיים המלך ייפול. אלא שהמלך לא שמע את הערכת אמ"ן, ולימים נעשה אחד השליטים הוותיקים בעולם.

אכן, הערכת יציבותם ויכולת שרידותם של משטרים היא אגוז קשה מאוד לפיצוח, ורבות בה הטעויות - לכאן או לכאן. במזרח התיכון יש קושי מיוחד להתמודד עם סוגיית יציבות המשטרים מכמה סיבות.

ראשית, מאז 1970 לא הופל שום משטר ערבי מבפנים - מלבד המשטר בסודאן שהופל ב-1989. מובארק שולט במצרים כ-30 שנה. הנשיא המודח של תוניסיה, זין אל-עאבדין בן עלי, שלט בה מאז 1989. יציבות זו יצרה את הרושם שהמשטרים הערביים נעשו לגיטימיים יותר ומצאו דרכים להגן על עצמם. תחושת המשכיות המשטר הקשתה על זיהוי השבר. היה ברור שהמצוקה הכלכלית במצרים יוצרת תסיסה פנימית, וש"האחים המוסלמים" מהווים אופוזיציה חזקה למשטר, אבל הקונצפציה היתה שהמשטר יסתדר, כפי שהסתדר בעבר.

שנית, אין מידע ממשי על זעזועים קרבים. בעיית המידע קריטית גם בסוגיות אסטרטגיות אחרות כמו הערכת הסיכוי למלחמה. בסוגיות כאלה קיים בדרך כלל מידע מתריע, אלא שהוא אינו איכותי ואמין מספיק, או שניתן לפרשו בדרכים שונות, ולכן נוח להתאימו לקונצפציה הקיימת. אולם כאשר הסוגיה היא יציבות משטרים, כמעט שאין מידע מוקדם. אם חבורת קושרים או ארגון אופוזיציה מתכננים להפיל משטר, ודאי שהם לא יספקו מידע לאיש על הכנותיהם. מידע כזה גם לא יגיע מהמוני מפגינים שאינם יודעים לאן הרוח נושבת. כמו כן, תמיד יימצא מי שיתריע שהמשטר עלול לקרוס - אך ללא מידע מוחשי, אין סיבה לקבל דווקא את הערכתו.

שלישית, בהעדר מידע ממשי, למודיעין נותר לנסות להעריך את יכולת שרידותו של המשטר לפי סימנים מעידים: המצב הכלכלי, עמדת הצבא, מידת אי-שביעות הרצון בציבור, כוחו של הרחוב, עוצמתה המשוערת של האופוזיציה ומידת נחישותו של המשטר לדכא את יריביו. אלא שסימנים מעידים אינם אומרים מה יקרה, ואין נוסחה שתקבע מתי אלה יתגבשו למאסה קריטית שתאיים על המשטר.

באיראן אירעו מהומות קשות ביוני 2009, שדוכאו בידי המשטר, ובמצרים היתה תסיסה - למשל בינואר 1977 - שלא יצאה משליטה. מדוע יעריך המודיעין שהמהומות באיראן ידוכאו, בעוד שהמהומות במצרים יאיימו על המשטר?

בעיית יציבות המשטרים לא תסתיים במצרים. במדינות נוספות באזור קיים פוטנציאל של זעזוע ושינוי. הסערה העוברת על מצרים ותוניסיה סיימה כנראה את עידן יציבות המשטרים הערביים, וחיזקה את המודעות לאפשרות שהזעזוע יעבור למדינות אחרות. אבל מודעות זו לא תפתור את הבעיות למודיעין ולמשטרים עצמם: במי יפגע הזעזוע ומי יחמוק ממנו; מתי ובאיזו עוצמה; אילו כוחות יעלו לשלטון, ומה תהיה המשמעות לגבי ישראל.

אל"מ (במיל') ד"ר אפרים קם הוא סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי



משמאל: ראש אמ''ן כוכבי וח''כ מופז בוועדת החוץ והביטחון. מי יודע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו