בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קרלו שטרנגר | זינוק בתודעה הישראלית

תגובות

התודעה האנושית, האינדיווידואלית והקולקטיבית כאחד, נוטה לפעול לפי דימויים טעונים רגשית יותר מאשר על בסיס מושגים מדויקים. ככל שהלחץ רב יותר, אנו מתקשים לשנות את המטענים הרגשיים הנלווים לדימויים, במיוחד של קבוצות שאותן חווינו כמסוכנות לאורך שנים.

אחד הדימויים הקבועים ביותר בתודעה הישראלית הוא זה של הערבים כאיום קיומי, דימוי של עם פרימיטיבי, הרוחש שנאה עזה לישראל ורוצה להרוס אותה. אמנם, כמו כל סטריאוטיפ קולקטיבי אחר, דימוי זה משקף הכללה לא מדויקת, אבל יש לו בסיס מסוים בזיכרון ההיסטורי של ישראל: אצל רוב הישראלים, גם אם הם טרם נולדו באותה עת, עדיין צרוב בתודעה הדימוי של נאצר ושוקיירי צועקים שישליכו את היהודים לים. העובדה שנסראללה ומנהיגים מוסלמים קיצונים אחרים ממשיכים לומר שיש למחוק את ישראל מהמפה אינה מסייעת למצב. לכן החשש בישראל מהשינוי המתחולל במצרים הוא מובן: האם מצרים עומדת להפוך לעוד מדינה איסלאמית קיצונית כמו איראן, או לדמוקרטיה ליברלית פחות או יותר?

את הרציונליות של פחדים אלה ניתן לבחון לפי נתונים השוואתיים. פריד זכאריה, מומחה בולט ליחסים בינלאומיים, טוען כי יש סף לדמוקרטיזציה מוצלחת: תמ"ג של כ-6,500 דולר לנפש. מספר קסם זה מעיד, כי יש מעמד ביניים חזק שדואג לקדם את האינטרסים שלו, ולרוב מלחמה היא לא אחד מהם. כתוצאה מכך, המחקר מראה, עד כה לא היו מלחמות בין דמוקרטיות באותה רמת התפתחות - תחזית חיובית ביותר מבחינת ישראל.

המדינות המקיפות את ישראל הולכות ומתקרבות לסף שקבע זכאריה. חשוב מכך, התמ"ג לנפש במצרים עומד כיום על 6,200 דולר. לאור חוסר היעילות הכלכלית האיומה והשחיתות הרבה של משטר מובארק, אפשר לצפות שעם ממשלה קצת יותר יעילה, מצרים תחצה בקרוב את הסף המאפשר דמוקרטיה יציבה.

דו"ח האו"ם על ההתפתחות האנושית מ-2009 מציג תמונה מורכבת מבחינת מדדי הפיתוח של מצרים. מערכת החינוך שלה כושלת וממשלתה מושחתת עד היסוד. אולם יש גם כמה סימנים חיוביים: במצרים יש בסיס לכמה מוסדות, שיאפשרו צמיחת חברה אזרחית מתפקדת בזמן קצר יחסית.

הספקנים מציעים טיעון נוסף: ערבים לא בנויים לדמוקרטיה. אין ולו דמוקרטיה ערבית ליברלית מתפקדת אחת. אפילו כשהשינוי בא מהעם, כמו באלג'יריה בשנות ה-90 וברשות הפלסטינית ב-2006, בחירות חופשיות העלו לשלטון קבוצות איסלאמיות קיצוניות.

זהו טיעון רב משקל. פרשנים חלוקים בשאלה אם בבחירות חופשיות והוגנות יהפכו האחים המוסלמים לכוח הדומיננטי במצרים. רוב המומחים למצרים, כמו האנתרופולוג סקוט אטרן מהמרכז הצרפתי הלאומי למחקר, סבורים שמייחסים לאחים המוסלמים כוח מופרז. אולם את התשובה נגלה רק אחרי הבחירות שייערכו בקרוב.

בניגוד לכך, הטענה שהתודעה הערבית והתרבות האיסלאמית אינן בנויות לדמוקרטיה ומודרניזציה מתבססת על חשיבה קצרת רואי. פרשנים מהמאה התשיעית עד המאה ה-17 היו קובעים שהאירופים לחלוטין לא מסוגלים להקים משטרים יציבים, שהם חסרי תרבות, תחכום ועידון, ושהעולם המוסלמי מתקדם מהם בהרבה. בל נשכח שב-1683 וינה כמעט נכבשה בידי כוחות מוסלמיים - דוגמה לשגיאה המובנית בשיפוט לפי תקופות קצרות במבט היסטורי.

לישראל יש סיבה לחוש אי נוחות, אך אני סבור שבשלב זה יש לה רק ברירה אחת: להמר על דמוקרטיה מצרית, ועל התפשטות הדמוקרטיזציה בעולם הערבי. המשימה של ישראל היא להתמודד עם הפחדים והדעות הקדומות שלה, במקום לקוות שהסטטוס קוו, שמלכתחילה היה בלתי יציב, יימשך לנצח.

לישראל לא יהיה קל להתגבר על זיכרון המלחמות והטרור. אבל אסור לנו לשכוח שכדי לשתף פעולה בבניית יסודות האיחוד האירופי בסוף שנות ה-40, מדינות אירופה נדרשו להתגבר על זיכרונות של מלחמות איומות בהרבה, שגבו את חייהם של עשרות מיליונים.

בניית היסודות ליחסים בין דמוקרטיות היא תהליך דו-סטרי. גם ישראל חייבת למלא את חלקה ולשכנע את העולם הערבי, שאנחנו לא יהירים וחסרי כל כבוד כלפי התרבות הערבית והאיסלאם. אחרי הכל, לעולם הערבי יש סיבות טובות לחשוב כי ישראל כלל אינה מכבדת את הערבים, לנוכח בניית ההתנחלויות, הפקעת רכוש פלסטיני וצעדים חד-צדדיים אחרים. הממשלה שלנו יכולה להתחיל בבניית האמון בזה הרגע - בהפסקה מיידית של צעדים כאלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו