בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוהנד מוסטפא | על העיוורון המזרחני

2תגובות

במשך שנים מנסים הוגי דעות, בעיקר ערבים, להתמודד עם הגישה הסטריאוטיפית, ואף הגזענית, של חלק גדול מהמזרחנות המערבית, לרבות הישראלית - לפיה קיים ניגוד בין התרבות הערבית והאיסלאמית לבין הדמוקרטיה וערכי השוויון והצדק החברתי. בהתבססות על הניגוד הזה, דוחה המזרחנות הזאת כל תקווה לדמוקרטיזציה בעולם הערבי ומצדיקה את הרודנות השוררת בו. מכונת התעמולה הישראלית אף מתגאה תדיר ב"אי הדמוקרטי" היחיד בים הרודנות הערבית.

על פי הקונצפציה הפשטנית והדיכוטומית, הנגועה בתחושת עליונות גסה שבה שבויה המזרחנות הזאת, בחברה הערבית מתקיימים קונפליקטים בין כוחות האיסלאם הפוליטי הלא-הדמוקרטיים לבין משטרים רודניים דכאניים. מושגים כגון דמוקרטיה וצדק חברתי אינם יכולים להתקיים בחברה הערבית בגלל חסם תרבותי.

הכישלון התפישתי לא פסח גם על הבנת תפקידו של האיסלאם הפוליטי בכל הנוגע לתרומתו לדמוקרטיזציה בעולם הערבי. לרוב נתפשו תנועות האיסלאם הפוליטי, לרבות "האחים המוסלמים", כמבקשות להשליט סדר פוליטי תיאוקרטי נוקשה. נראה כי הפרספקטיבה הביטחונית, ואף הגזענית, המאפיינת את המזרחנות הישראלית והמערבית, מונעת מהן מלהבחין בתהליכי שינוי עמוקים שעברו על התנועות הללו, ובקיום זרמים שונים בגישתם למדינה, לדמוקרטיה, לחברה ולמערב גם בקרב האחים המוסלמים. ההשוואה שעורכים לאחרונה בין האחים המוסלמים במצרים לבין המהפכה האיראנית היא אחת העדויות לפרספקטיבה המעוותת הזאת.

עליית משקלם של הצעירים בפוליטיקה המזרח תיכונית אינה חדשה. בתחילת המאה הקודמת חוללו הצעירים הערבים תמורות חשובות ביותר במבנה האליטות ובדרך המחשבה בחברות הערביות. פרויקט המודרניזציה הערבי, הן בהיבט הלאומי והן בהיבט הדתי, שהובילו צעירים ממעמד הביניים, נקטע על ידי הכוחות הקולוניאליים המערביים מבחוץ, והערביים מבפנים, שבעקבותיו עלו משטרים אוטוריטריים שרובם היו פרו-מערביים.

מהפכת הצעירים הערבים בתוניסיה ובמצרים אינה מהפכה של עניים, או צעירים שמחפשים פרנסה בלבד. היא מהפכה של צעירים משכילים, חלקם בני המעמד הבינוני, שדוגלים בערכי הדמוקרטיה והשוויון. ואיל רניים, למשל, אחד הצעירים המצרים שאירגנו את ההפגנות דרך האינטרנט, הוא בן למשפחה מצרית עשירה.

הצעירים המצרים בכיכר א-תחריר צריכים להוות מופת לכל כוחות הדמוקרטיה בעולם. אותם אנשים שהטיפו תמיד לדמוקרטיה חוששים כעת להודות בכישלונם האתי, ואילו המזרחנים, שהדגישו את הניגוד בין התרבות הערבית והאיסלאמית לבין הדמוקרטיה, פוחדים להודות בכישלונם המדעי.

הצעירים כבר החלו בהקמת מדינתם הנעלה בכיכר א-תחריר, אליה הם שואפים להגיע באמצעות המהפכה השקטה, האפקטיבית והדמוקרטית ביותר שהתחוללה במאה השנים האחרונות. בכיכר הזאת מקבלים את ההחלטות באופן שוויוני גברים ונשים, מוסלמים ונוצרים, עניים ועשירים. כל שאיפתם היא להפוך את הכיכר למדינת מצרים החדשה, הדמוקרטית והאזרחית. הם משחררים את עצמם ואת חברתם, ומשאירים את המזרחנים כבולים בקונצפציות העבר.

הכותב הוא דוקטורנט בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו