יהודה בן מאיר | קשוב לעם

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

אם יש דבר אחד שעובד במדינת ישראל במלוא התפוקה, ואף מעבר לכך, זו מכבסת המלים. עסקני הליכוד ויחצ"ני ראש הממשלה מצאו את נוסחת הפלא לתרץ, להסביר ואפילו לשבח את התקפלות הממשלה בפני לחצים, העדר יכולתה לממש החלטות לא-פופולריות וחוסר מנהיגות פוליטית ונחישות ציבורית, והיא: "ראש הממשלה קשוב לרחשי לב הציבור". במדינה מתוקנת ובממשלה אחראית, ראש הממשלה לא אמור להיות קשוב לרחשי לב הציבור, אלא מרוכז כולו בצרכים האמיתיים של העם והמדינה. ידועה אמרתו של דוד בן גוריון: "אני לא יודע מה העם רוצה, אני חושב שאני יודע מה העם צריך". זו תמציתה של דמוקרטיה ייצוגית ושל מנהיגות פוליטית, ולמטרה זו נבחרים ראש הממשלה ושריה.

הלב נחמץ והכאב גדל כאשר רואים איך פועלים מנהיגים במדינות אחרות. נשיא צרפת סרקוזי עמד בפני שביתה כללית של שבועות נגד תכניתו לקיצוץ בתנאי הפנסיה של העובדים בצרפת. התחבורה הציבורית הושבתה, מסופי הדלק נסגרו, מאות אלפים צעדו ברחובות וצרפת שותקה. אבל הוא לא מיצמץ, לא זיגזג ולא נכנע; חברי מפלגתו עמדו לימינו והעבירו בפרלמנט את תכניתו, והעם הצרפתי קיבל את הדין.

מדור הזירה

ראש ממשלת יוון פפנדריאו עמד בפני הפגנות דמים בחוצות אתונה נגד תכנית הצנע שלו. בנקים עלו באש, אדם אחד נשרף למוות וההמונים הסתערו על הפרלמנט. אבל הוא לא מיצמץ, לא זיגזג ולא נכנע; חברי מפלגתו עמדו לימינו והעבירו בפרלמנט את תכניתו, והעם היווני קיבל את הדין.

ראש ממשלת בריטניה קמרון הודיע על תכנית קיצוצים מרחיקת לכת, אשר כללה פיטורים של אלפי עובדי מדינה, הורדת שכר, קיצוץ בשירותים וחיובם של הסטודנטים לשלם שכר לימוד. הרחוב געש, הסטודנטים השתוללו, ואפילו ניסו לפגוע פיזית בבן משפחת המלוכה. אבל הוא לא מיצמץ, לא זיגזג ולא נכנע; חברי מפלגתו עמדו לימינו והעבירו בפרלמנט את תכניתו, והעם הבריטי קיבל את הדין.

ומה קורה במדינת ישראל? לא כאן המקום לדון לגופן בסוגיות הכלכליות-חברתיות - אם העלאות המחירים האחרונות היו מוצדקות, ואם קיצוץ בחינוך, ברווחה ובבריאות אכן עדיף על תוספת של 20 אגורות למחיר ליטר בנזין. לא זו הנקודה. ממשלה אחראית צריכה לפעול לפי הכלל של "סוף מעשה במחשבה תחילה". היא צריכה לשקול, לדון ולהחליט מה דורשת טובת המדינה, ולעמוד בנחישות מאחורי החלטותיה.

היטיב לבטא זאת נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כאשר אמר כי לא ייתכן שממשלה שרק לפני חודש וחצי העבירה תקציב לשנתיים, בשם היציבות, תבוא עכשיו ותשנה אותו, אך ורק בגלל דעת הקהל. ממשלה כזאת מאבדת מאמינותה בעיני העם, וחשוב עוד יותר - בעיני העולם כולו, דבר ישראל לא יכולה להרשות לעצמה.

אפשר להבין את ראש הממשלה. איתרע מזלו והוא עומד בראש מפלגה אשר מזמן איבדה כל מושג של תרבות שלטון, אשר חברי הכנסת שלה מודיעים בגלוי שמה שעומד באמת בראש מעייניהם אינם חוסנו של המשק הישראלי והפערים החברתיים הבלתי נסבלים, כי אם הצורך להיבחר מחדש ולשרוד בשלטון. אבל זהו בדיוק מבחנה האמיתי של מנהיגות, ולעם הזה מגיע מנהיגות ראויה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ