בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דוד גוברין | הדרך הארוכה למהפכה

תגובות

גירושו של נשיא תוניסיה זין אל-עאבדין בן עלי והתפטרותו של נשיא מצרים חוסני מובארק, כונו בתקשורת הערבית נפילת חומת ברלין הערבית. בין אם יש מקום להשוואה בין התפתחויות אלה לתהליכים שהובילו לנפילת חומת ברלין ובין אם לאו, ברור שהם נתפשים בציבור הערבי כנקודת מפנה היסטורית.

המהפכה ברומניה ב-1989, והוצאתו להורג של הנשיא ניקולאי צ'אושסקו, גרמו לזעזוע עמוק בעולם הערבי, לנוכח דמותו המוכרת והדמיון בינו לבין שליטי ערב במה שנוגע לשימוש במנגנוני הביטחון ולפולחן האישיות. קריסת הגוש הקומוניסטי עוררה הדים במזרח התיכון במיוחד לנוכח מה שנתפש כעוצמה הבלתי מעורערת של ברית המועצות והקשרים ההדוקים של חלק מהמשטרים הערביים עם מדינות מזרח אירופה.

פלישת עיראק של סדאם חוסיין לכוויית ב-1990, חשפה את העדר הסולידריות הערבית אך גם את העדרם של איזונים ובלמים. שליטי ערב עמדו בפני תביעות גדלות והולכות מצד אינטלקטואלים ואישי ציבור להשתתפות פוליטית רחבה יותר.

מנגד, ניצחון "חזית ההצלה האיסלאמית" בבחירות החופשיות הראשונות באלג'יריה ב-1991, עורר את החשש שדמוקרטיזציה מהירה תעלה מפלגות איסלאמיות במדינות נוספות. הצבא התערב שם, הנשיא פוטר, הפרלמנט פוזר, החזית הוצאה אל מחוץ לחוק ואלג'יריה נגררה למלחמת אזרחים עקובה מדם.

מהפכת התקשורת הרחיבה את חופש הביטוי ויצרה שיח פוליטי שעסק ברפורמות ובמשטר דמוקרטי. השידורים הלווייניים פגעו בשליטה הבלעדית של המשטרים על המידע וחשפו אותם לביקורת. הם איפשרו נגישות רבה יותר למידע, והפכו אירועים מקומיים, כמו מעצר של מתנגדים פוליטיים, לנרטיב רחב של העדר דמוקרטיה.

אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 בארצות הברית והשינוי במדיניות האמריקאית בעקבותיהם, הפצת הדמוקרטיה במזרח התיכון נהפכה לחלק מ"דוקטרינת בוש" ונתפשה כיעד ביטחוני אסטרטגי, ולא רק כחלק מהפצת ערכים ליברליים נאורים. הנחת הממשל האמריקאי היתה שהתפשטותן של קבוצות טרור כדוגמת אל-קאעדה נבעה מדיכוי פוליטי. קידום הדמוקרטיה במזרח התיכון נועד לפיכך, לטפל בשורשי הטרור ו"לייבש את הביצה" ממנה צמח.

אירועים אלה העניקו לרפורמיסטים רוח גבית. התוצאה היתה תביעות הולכות וגוברות של הציבור הערבי ליותר שותפות בשלטון, לצמצום כוחם של מנגנוני הביטחון והאליטות המקורבות למשטר, לפלורליזם פוליטי ולאימוץ דפוסים של כלכלת שוק.

התביעה לרפורמות השתקפה עם ראשית המאה ה-21, בגל של התאגדויות של חוגים ליברליים במזרח התיכון. במצרים בלטה תנועת כפאיה, "די", ב-2004, התאגדות יוצאת דופן של תנועות בעלות אידיאולוגיה שונה, כולל הנאצריסטים וחברי האחים המוסלמים. התאגדות זו התבססה על מכנה משותף שחתר להביא לרפורמות במערכת הפוליטית ולמנוע את בחירתו של הנשיא מובארק לכהונה נוספת. התוצאה המעשית היתה שינוי באחד מסעיפי החוקה המצרית, שלא סיפק את האופוזיציה.

השחיקה בלגיטימיות ובאמון של הציבור במשטרים הערביים לצד חוסר יכולתם לטפל באבטלה, בשחיתות ובעליות המחירים, שיחקו תפקיד מרכזי בנפילתה של חומת ברלין הערבית. השינויים הדרמטיים מהשבועות האחרונים, עשויים לסייע בדמוקרטיזציה של הפוליטיקה הערבית, אך כי לא בהכרח יביאו לדמוקרטיה.

שילוב מבוקר של גורמי אופוזיציה ובכללם גורמים איסלאמיים בפוליטיקה מחייב קודם כל הכרה שלהם בכללי המשחק הדמוקרטיים. האחים המוסלמים, למשל, מעולם לא הכירו בפרלמנט הנבחר כמקור סמכות לחקיקה, או בערכים ליברליים על פי קנה המידה המערבי. הדרך לכינון משטר דמוקרטי רחוקה ותלויה בהתפתחותם של תהליכים מבניים ונורמטיביים ארוכי טווח במדינה ובחברה.

הכותב הוא מנהל מחלקת ירדן במשרד החוץ, ושירת בעבר בשגרירות בקהיר



צ'אושסקו וסאדאת במצרים, 1972. המהפכה ברומניה גרמה לזעזוע עמוק בעולם הערבי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו