בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יפה זילברשץ | הטבע האנושי ומגדלי השן

תגובות

"בוטל החיסיון הגורף של ועדות המינויים באקדמיה", הכריזו כותרות העיתונים, והקורא שלא העמיק לעיין בכתוב, קל וחומר בהחלטת בג"ץ שביסוד הסיפור, עשוי היה לחשוב שהנה התחולל מהפך במגדלי השן המתנשאים של האוניברסיטאות. לכאורה, עד עכשיו פעלו שם ועדות המינויים במחשכים והעלו חוקרים בסולם האקדמי על פי שיקולים זרים - ולא עוד. מכאן ואילך יוכרחו הוועדות לנהוג בשקיפות מלאה ובא לציון גואל, והאקדמיה תזכה בהליך שקוף, תקין והגון, ברוח הימים האלה, לאחר חשיפות ויקיליקס.

אלא שלא כך בדיוק קרו הדברים, ולא במקרה. גם בעתיד לא יתנהלו הדיונים של ועדות המינויים בכיכר העיר, והאוטונומיה שלהן תישמר. בג"ץ לא ביטל באופן גורף את החיסיון, אלא סייג אותו. השופטים הבחינו בין החובה לגלות את הפרוטוקולים של ועדת מינויים לחבר סגל שמינויו נפסל והוא עתר לערכאות משפטיות, לבין העדר חובה כזאת - כאשר אין פנייה לערכאות.

את החובה לגלות פרוטוקולים כאשר הנושא נדון בבית המשפט, סייג בית המשפט במחיקת שמותיהם של מחווי הדעה. גם את החיסיון על דיוני הוועדה - שהותיר על כנו כאשר אין פנייה לערכאות - סייג בית המשפט בחובה לגלות לחבר סגל מידע רלוונטי על ההחלטה, גם אם לא ניתנת לו זכות עיון בפרוטוקול המילולי של הדיון.

"בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה של ועדת המינוי בשיקול דעתו", כתבה בפסק הדין הנשיאה דורית ביניש, והוסיפה: "יש ליתן משקל לצורך להבטיח את תפקודן התקין של ועדות המינוי והקידום, ואת יכולתן להשיג מידע אמין ושלם ביחס למועמדים שעניינם מובא בפניהן". ואילו השופט יצחק עמית הוסיף: "הטבע האנושי מביא לכך שהאנונימיות נדרשת לעתים... כדי ליצור אווירה של שיח ושיג חופשיים מהשפעות זרות".

המלים "הטבע האנושי" מספקות אולי את המפתח להבנת הסבך וליציאה ממנו. אוניברסיטה היא מקום עבודה מיוחד במינו. מדידת הכישורים המקצועיים והתפוקות של אנשי הסגל האקדמי - וממילא, עצם המינוי והקידום שלהם - אינם עניינים פשוטים. הטבע האנושי, על כל מגבלותיו, ממלא בהם תפקיד מכריע.

התעצמות הידע הובילה להיווצרותם של תחומי התמחות אקדמיים צרים יותר ויותר, והבנת המתרחש בכל תחום כזה נתונה בדרך כלל רק לעוסקים בו. מכאן, התגבש נוהל אקדמי של מינוי וקידום המסור בידי ועדות מומחים. ועדות אלה מסתמכות בראש ובראשונה על חוות דעת של עמיתים באוניברסיטה פנימה ובמוסדות אקדמיים אחרים, המתמחים בתחומו של כל מועמד ונשענים על הפרסומים המקצועיים של בעל הדבר. אכן, הטבע האנושי של כל אחד מהעמיתים הללו עלול להשפיע על שיקול דעתו. אבל מאחר שחוות הדעת שלהם מוצלבות זו עם זו, ומאחר שהם חרדים למוניטין האקדמיים שלהם, סביר מאוד להניח, כי בתנאי חיסיון הם יביעו את דעותיהם האמיתיות והמנומקות.

אם החיסיון הזה ייפרץ לגמרי, הטבע האנושי יגרום לכך שרבות מחוות הדעת החיוניות לא יסופקו בצורה נאותה. בחששם מפני הלבנת פנים, תביעות משפטיות, סכסוכים אישיים ואפילו "מעשי תגמול", יימנעו המחווים מלהביע את דעתם האמיתית, ושכרה של ההימנעות הזאת ייצא בהפסדה של האקדמיה.

אם אנו חפצים באקדמיה טובה, אין מנוס ממידה מסוימת של חיסיון בהליכי קידום, ויפה איזן בג"ץ בין אינטרס זה לבין זכויות חבר הסגל להליך הוגן, לבדיקה שמא היו שיקולים זרים בעניינו, לחקר האמת, לטיעון ולשימוע.

פרופ' זילברשץ היא המשנה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו