בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בני גנץ ייבחן בעמידתו בלחצים פוליטיים

האתגר של הרמטכ"ל עשוי להיות ביכולתו לדעת את הגבול בין מימוש הנחיות הדרג המדיני להתמסרות למי שיבקש לעשות בצה"ל שימוש פוליטי

תגובות

בני גנץ, הרמטכ"ל הראשון מהדור שנולד בין מבצע קדש למלחמת ששת הימים, גדל בכפר אחים, המנציח את חללי תש"ח, אפרים וצבי גובר. מנערותו ידע את המחיר האנושי הכבד של המלחמות. מן הנמנע שיהיה קל דעת.

לפני כשלוש שנים ישב גנץ במשרדו אז, במפקדת זרוע היבשה בקסטינה, כקילומטר בקו אוויר ושדה מבית משפחתו בכפר אחים. הוא תהה מדוע מתמהמה הרמטכ"ל גבי אשכנזי בהחלטה על עתידו בצה"ל, שנראה לו מעורפל עד חסום, החווה בידו לעבר מושב ילדותו וסיפר על חלקת האספסת שלצד הבית. שם, אמר, הוא יושב בהגיעו לצומתי החלטות, כדי ללבן את השיקולים בעד ונגד ולהכריע.

בשנים הקרובות ודאי ימצא עצמו גנץ לעתים מתפתה לחמוק מלשכת הרמטכ"ל אל ההתלבטויות באספסת. הנעלם הגדול הוא אם יהיה תקיף כאשכנזי כלפי הדרג המדיני. לפי עמדותיו הוא המשך טבעי של אשכנזי, אף שלא היתה ביניהם קרבה גדולה ואשכנזי העדיף על פניו קצינים אחרים, מיוצאי גולני.

לקראת ובעת פינוי צה"ל מלבנון העדיף אלוף פיקוד הצפון אשכנזי על פני גנץ, מפקד יחידת הקישור ללבנון, את מתחרהו, מפקד אוגדה 91 משה קפלינסקי. ב-2001 קודמו קפלינסקי וגנץ לדרגת אלוף. ארבע שנים אחר כך סוכם שיכהנו בזה אחר זה כסגני הרמטכ"ל דן חלוץ. רק חלקו של קפלינסקי בסיכום מומש. אשכנזי, שקיווה לשווא שקפלינסקי יישאר בשירות ויהיה ליורשו, הכביד על גנץ ולבסוף ניאות למנותו לסגנו ללא חשק רב.

כמו שאול מופז ומשה (בוגי) יעלון לפניו, גם לגנץ רקע של רפתן-צנחן. מופז נהג להסביר שהחליבה פיתחה ידיים חזקות, מהסוג שהרשים את הצנחנים בתחרויות טיפוס בחבל. לרמטכ"ל נחוצות ידיים חזקות על ההגה, אבל לא פחות מכך דרוש לו גב יציב.

החוויות המצטברות של גנץ, בשני עשורים כאלוף-משנה ומעלה, אינן מגיעות כדי הכנה מלאה ללחץ המתמיד של תפקיד הרמטכ"ל. עד עכשיו נהנה מחסינות חלקית וסבל רק מחשיפה חלקית. מעתה יופעלו עליו כל הכוחות. הוא יתמרן, במונחי קלאוזביץ, בחיכוך מתמיד - פוליטי, תקשורתי, משפטי. כדי לשרוד בסביבה כזו, יוכרח לשדר חוסן לצבא ולציבור.

אין לגנץ כוונות נסתרות או השקפת עולם שאותה הוא מבקש לקדם ביוזמה מלחמתית. בנקודות חשובות במסלולו התוודע למרכזיות הגורם האמריקאי בשיקולי הביטחון והמדינאות של ישראל. הוא הרמטכ"ל השני, אחרי מוטה גור, שהיה נספח צבאי בוושינגטון; לפני כן למד שם, באוניברסיטת הביטחון הלאומי. תקופתו כנספח השתרעה על שתי גדות הפוטומק שבין ממשלי בוש ואובמה. הדרג הבכיר של הפנטגון מכיר אותו ומוכר לו היטב.

הבעיה המסתמנת של גנץ היא עם הצמרת הישראלית, שלא רצתה בו עד לרגע האחרון. בנימין נתניהו ואהוד ברק נמצאים עכשיו כשגבם אל הקיר. אביגדור ליברמן מאיים, למחרת הודעת היועץ המשפטי על הגשת כתב אישום נגדו, לפרק את הממשלה, להקדים את הבחירות, לשבור ימינה כדי להתחזק על חשבון הליכוד ואז שמאלה, אל ממשלת ציפי לבני, באמונה פשטנית שמערכת המשפט תושפע מכמיהתו לשלום.

כשפוליטיקאים נקלעים לנחיתות ערב בחירות, מתעוררים אצלם שני יצרים, הכלכלי (הורדת מסים) והצבאי. זה היה מצבו של מנחם בגין לפני 30 שנה, כאשר עמד להפסיד בבחירות, מה שלא קרה עד אז לראש ממשלה מכהן. בגין, שהיה גם שר הביטחון, שיסה בכלכלה את יורם ארידור, ובמסוקים הסוריים בלבנון ובכור הגרעיני העיראקי - את חיל האוויר. בחלק הצבאי סייע לו בכך הרמטכ"ל, רפאל איתן.

נתניהו וברק עלולים להיות בגין פלוס 30. את הצד הכלכלי כבר רואים. לגנץ יידרשו תעצומות נפש והקפדה על ממלכתיות כדי לדעת את הגבול הדק שבין מימוש הנחיותיו של הדרג האזרחי הנבחר לבין התמסרות למי שיבקשו לעשות בו שימוש למטרות פוליטיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו