בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזרח תיכון טורקי | ספי רכלבסקי

תגובות

עמאן

המהלך ברחובות עמאן יתקשה להתעלם מהתרחבות המעמד הבינוני בירדן. אין המדובר רק בבתי קפה ספרותיים רבים, עליית המעמד בולטת גם בשווקים. בתמונה זו - השונה במהותה מריסוק מעמד הביניים הדקיק במצרים - גדל חלקו של המעמד הבינוני של ירדנים ממוצא פלסטיני. מעניין לשמוע סטודנט פלסטיני-ירדני באירביד, המשוכנע שהיהודים אוכלים עוגה עשויה מדם תינוקות, אך המגמה המתרחבת שונה.

לא פעם מומרים וחוזרים בתשובה נהפכים לקיצונים בזהות החדשה. אין זו מגמה מוחלטת, אך הפטריוטיות הירדנית קונה עתה לבבות רבים בקרב הירדנים ממוצא פלסטיני. בדומה לסופרים מהגרים ממוצא יהודי - שהיו ממהללי הצרפתיות, האמריקאיות והגרמניות - מזדהים רבים מהמהגרים מפלסטין עם המעמד הבינוני הלאומי חדש. הדור הפלסטיני שצמח מאז התנתקות ירדן מהגדה המערבית מודע היטב לפער שנפתח, לטובתו, מאחיו המדוכאים בגדה הלא נכונה.

מעמאן הערפילית מתבהרת תמונת ישראל. ריסוק המעמד הבינוני בישראל נראה כפטאלי, אך לא רק הוא. ממשל נתניהו נהנה להזדעזע מ"בגידת" אובמה בשותפיו באזור. ואולם הביקורת על בגידה בשותפים, כדאי שתופנה פנימה.

משה דיין פרש מממשלת בגין ב-1979 כשהבין, שהמרחב האסטרטגי שהשלום עם מצרים נותן לישראל, עומד להיות מנוצל במקום להשלמה עם הפלסטינים לבניית מרחב מחיה התנחלותי אלים והרפתקני במזרח. היטב הבין דיין, שתפישה כזאת תביא את השיבה ההרסנית לעידן הכוח, שבו שלטה בשני הצדדים התפישה ש"מוטב שארם א-שייח בלי שלום". בבחירת חוסני מובארק בשארם א-שייח כטירת גלותו יש אפוא מהפואטיקה.

המדיניות הישראלית מאריאל שרון ועד לנתניהו כוונה לרסק את המעמד הבינוני הזהותי-לאומי הערבי ולשפדו על קרני הדילמה: או "אגודות כפרים" משת"פיות ובאשיר ג'ומאיל, או החמאס. בחירה שבשביל ישראל הלאומנית חד היא, כי בשתיהן מגולם סיכול השלום והנסיגה.

וכך, רבים בעמאן מתברכים בתבונת עבדאללה, שהתרחק מחיבוק נתניהו ולא נתפש כמשת"פ כמובארק. אמנם לא החיבוק הרעיל עם ישראל המתנחלת הוציא המונים לרחובות קהיר, אך קשה להמעיט במשקל הלאומנות הישראלית, שסירבה להביא הישגים מינימליים לשותפיה המתונים - בהקלת נפנוף "שותפינו" מעזה ומקהיר.

מעמאן נראות קהיר, עזה וטהראן רחוקות. טורקיה נראית קרובה. תחזיות כעת נתפשות כמפוקפקות, אך מבעד לערפילים הקרירים בעמאן נראה מזרח תיכון טורקי. המדובר בגרסה לחלום הישראלי של "הכל כלול". גם איסלאם רדיקלי, גם ממסד צבאי גדול, פרגמטי ומושחת, וגם שכבה חילונית מלאת חיים. תמהילים שונים של שלושת היסודות הללו נראים כעתיד אזורי שיקסום לרבים. תמהילים שאין בהם הכרעה חותכת, במטרה ליהנות מכל העולמות.

מעמאן, שבה נראים פחות כוחות ביטחון מבירושלים, נשקפת ישראל שכבר בחרה: טורקיה. "הכל כלול". גם הרב דב ליאור; גם "בת הגדוד" העליזה באופרה בתל אביב; וגם כמובן ממסד צבאי גדול, פרגמטי ומושחת. כולם יחד, בלא הכרעה חותכת. רק שבמודל הטורקי בישראל טמון מוקש. בלא מעמד בינוני-זהותי ישראלי - שיגבר על משיחי השטח והגזע באופן חד - גדלים סיכויי האזור להגיע להתנגשות אפוקליפטית, שהמהפכה במצרים תיראה לידה כטיול מערסל ברחובות עמאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו