בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלן לסט וסטיבן נדגווה | מדרום לא תיפתח הרעה

הזירה

תגובות

לא רק הישראלים מודאגים מהאירועים במצרים, בירדן ובתוניסיה. למרות כל השבחים שמעתירה ארה"ב על החירות והדמוקרטיה - היא מוטרדת מהשפעת התסיסה על בעלת בריתה הקרובה ועל האזור. ואולם, השינויים באפריקה ובאירופה שהתרחשו בשני העשורים האחרונים, וההקשר למזרח התיכון, מספקים סיבות חד-משמעיות להרגעה. להלן 10 סיבות מדוע תומכיה של הדמוקרטיה, כמו גם מדינת ישראל, אינם אמורים לדאוג.

1. משטרים חדשים (Newly Transitioned Regimes - NTR) אינם יוצאים למלחמות נגד שכניהם - כך מוכיחה ההיסטוריה המודרנית במרכז ובמזרח אירופה וכן באפריקה שמדרום לסהרה. אפילו דרום אפריקה, שהיתה מנודה במשך עשרות שנים, לא הפכה ליעדן הצבאי של מדינות האזור, כשזכו בעצמאות בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20.

2. כאב ראש בבית. ל-NTR יש די דאגות בבית. עליהם לייצב את שלטונם ואין הם פנויים להרפתקאות צבאיות. משטר שעלה לשלטון בהפיכה אזרחית נהנה בדרך כלל מלגיטימציה ואינו צריך להפגין עוצמה צבאית כדי להבטיח את התמיכה בו.

3. ישראל אינה יעד כדאי. מדינות ערב יודעות שלא ינצחו במלחמה מול ישראל, גם אם ישתפו פעולה. הסוגיה הזאת הובהרה ב-1967.

4. ממהפכנות לפרגמטיזם. חילופי שלטון שתוצאותיהם מובילות לפוליטיקת בחירות, המשכם בדרך כלל פשרה. אין מדובר פה במפקדי צבא שעלו לשלטון ורוצים לנפח שרירים; גם לא בפוריטנים אידיאולוגיים שמחויבים ליישם הלכה דתית (איראן). הפיכות עממיות שמובילות לבחירות דורשות אלפי פשרות פנימיות. הכרזת מלחמה אינה בראש סדר העדיפויות.

5. שליטת הריאל-פוליטיק. גם שחקנים חדשים, בלי קשר לרטוריקה שלהם, יודעים שהם זקוקים לתמיכה בינלאומית. מצרים הסתמכה על סיוע אמריקאי בסך 1.3 מיליארד דולר בשנה. גם המשטר החדש יזדקק לתמיכה, כדי לפתור את הבעיות שהיו הגורם למהפכה.

6. קשרי סחר. 30 שנות נורמליזציה יצרו קשרי סחר בין מצרים לישראל, כולל הסכם סחר חופשי ביניהן לבין ארה"ב. מלחמה עם ישראל תאיים לא רק על הסכם זה ועל הרווחים הנובעים ממנו, אלא גם על הסחר עם השותפים הגדולים יותר של מצרים, ארה"ב והאיחוד האירופי.

7. שלום דמוקרטי. אם תכונן במצרים דמוקרטיה, כפי שדורשים המפגינים, הרי שידוע שדמוקרטיות אינן נלחמות בדמוקרטיות. אין ספק שהסכם השלום עם ישראל לא זכה לפופולריות בקרב אזרחי מצרים, אולם מדיניות פתוחה, שקופה ושואפת לדו-שיח תפחית את הדרישות לסכסוך כאמצעי הענשה נגד ישראל בגין מדיניותה כלפי הפלסטינים.

8. ביטחון צבאי. נכון, אמנם, שמדינות שכנות עלולות לתקוף משטרים חדשים. למשל, ההתקפה הישראלית על מצרים ב-1956, ההתקפה העיראקית על איראן ב-1980, הפלישה הרוסית לגיאורגיה ב-2008 ועוד. ואולם, מדינות חלשות לא תוקפות מדינות חזקות יותר. במזרח התיכון - הצבא היחיד שיכול לאיים על צבא מצרים הוא הצבא הישראלי. לפיכך, הוא שמחזיק במפתח ליציבות אזורית.

9. גנרלים בשלטון. פיצוץ צינור הגז בסיני, וקריאות הפלסטינים למצרים לסיים את המצור על עזה, הגבירו את החשש מכך שמצרים תפגע בביטחונה של ישראל, בין על ידי פתיחת גבולה עם עזה, הפסקת זרימת הגז או הפרת הסכם השלום. ואולם, מפקדי מצרים לא התכופפו תחת לחץ ציבורי. הם אינם מעוניינים להפסיד במלחמה נגד ישראל או לתת לארה"ב סיבות לקצץ את התמיכה בהם.

10. תגובת ישראל. עם הדחתו של מובארק ישראל לא רק איבדה בעל ברית קרוב, אלא נוכחה גם בחוסר יכולתה של ארה"ב לשלוט בהשלכות. הדבר מאותת על שינוי אזורי עמוק אף יותר. ישראל תמצא את עצמה בפינה כפי שלא היתה מאז 1979. בעבר, כשנאלצה להתעמת עם איומים אזוריים - היא יצאה למתקפה צבאית. אבל התנהגותן של מעצמות אזוריות כמו בריטניה, יפאן, רוסיה ודרום אפריקה מוכיחה שמתקפה צבאית אינה האפשרות היחידה. ישראל יכולה לא רק לצנן את הסערה, אלא גם להמציא מסגרת פעולה חדשה של שיתוף פעולה ושלום.

אלן לסט היא מרצה למדע המדינה באוניברסיטת ייל. סטיבן נדגווה הוא מרצה אורח למדע המדינה במרכז לחקר הגלובליזציה באוניברסיטת לוס אנג'לס



אב מצלם את בתו בכיכר תחריר. משטרים חדשים אינם נוהגים לצאת למלחמה בשכניהם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו