בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלל ברדין | חינוך חינם? לא במזרח ירושלים

תגובות

ב-6.2.2011 השהה בג"ץ רשמית את הזכות של ילדי ירושלים הערבים לחינוך חינם לתקופה של תשע שנים בסך הכל - משנת הלימודים תשס"ח (2007-2008) ועד תשע"ז (2016-2017). כיצד קרה ששלושה שופטים ליברלים ציוו פה אחד להשהות זכות זאת, המובטחת בחוק לימוד (חינוך) חובה?

יש אלפי ילדים ערבים בירושלים, שעל פי דין זכאים לקבל חינוך חינם, אולם עקב מחסור חמור בכיתות לימוד בקשותיהם נדחות והם חייבים ללמוד בבתי ספר לא רשמיים, הגובים שכר לימוד (או לא ללמוד בכלל). כך קרה לדיאא חסן גבר בסיסו, שב-2007 ניסו הוריו לרשום אותו לכיתה ב' בבית ספר עירוני. כשבקשתם נדחתה, שלחו אותו בלית ברירה לבית ספר מוכר שאינו רשמי, ששכר הלימוד בו היה 3,800 לשנה.

דיאא ומשפחתו עתרו לבג"ץ - ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, ובאמצעות עו"ד טלי ניר - נגד משרד החינוך והמינהלה לחינוך בעיריית ירושלים, בתביעה לקבל החזר של שכר הלימוד.

לפני בג"ץ עמדו שתי אופציות: להגן על זכותו של דיאא ללמוד בחינם, או להגן על אוצר המדינה מפני אלפי דרישות אפשריות להחזר שכר לימוד. ואכן, משרד החינוך הסביר בתשובתו כי החובה לשלם 100% מהוצאות הלימודים בעבור כ-40 אלף תלמידי מזרח ירושלים, הלומדים בבתי ספר לא רשמיים, תטיל מעמסה כבדה ביותר על תקציבו.

בסופו של דבר, מתחו שלושת שופטי בג"ץ ביקורת חריפה על עיריית ירושלים ומשרד החינוך, וקבעו שהם אחראים לפגיעה הבלתי נסבלת בזכות לחינוך חינם ובזכות לשוויון בחינוך. הם העניקו לשלטונות חמש שנים, כדי להביא למצב שבו לכל ילד יהיה מקום במערכת הרשמית. במקרה שהשלטונות לא ישיגו את המטרה - אזי מתום חמש השנים, המדינה (ולא ההורים) תצטרך לשלם את שכר הלימוד של כל ילד שנדחה.

ומה לגבי דיאא והוריו? הם לא קיבלו דבר. ההורים יצטרכו להמשיך לשלם שכר לימוד עד 2016 - בסך הכל 34,000 שקל, במקום חינוך חינם. פסק הדין חסך לאוצר המדינה 34,000 שקל - על חשבון משפחה ערבייה, הרגילה, בלאו הכי, לאפליה.

ייתכן שסביר להעניק לשלטונות חמש שנים למציאת הפתרונות המתאימים, אבל אין שום היגיון לפסוק, שבמשך כל התקופה (המדובר בתשע שנים בסך הכל) לאף ילד לא יוחזר שכר הלימוד. המשמעות היא שהורים ימשיכו לשלם חלק ניכר מהוצאות החינוך.

ובכל זאת, לכותב שורות אלה - לעומת משפחת בסיסו המאוכזבת - קל יותר לראות גם את הפן החיובי. האגודה לזכויות האזרח השיגה פריצת דרך משמעותית ביותר. לראשונה אחרי 11 שנים של עתירות, בג"ץ קיבל את העיקרון, הלכה למעשה, שעל המדינה מוטלת החובה לשלם את שכר הלימוד של תלמידים שנדחו על ידי המערכת הרשמית.

בית המשפט, פה אחד ובקול מורם, תמך בחשיבות המיוחדת של מתן חינוך חינם לכל הילדים הערבים בירושלים. חבל שבית המשפט ראה לנכון למנוע מאלפי משפחות מלקטוף עכשיו את פירותיה של הזכות התיאורטית.

הכותב פועל זה 15 שנה למען קידום החינוך של ילדי ירושלים הערבים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו