בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אליה ליבוביץ | סיבה ומסובב באוניברסיטה

תגובות

בחודשים האחרונים נתונות אוניברסיטאות בישראל תחת מתקפות חריפות. כמה ראשי חץ של התקפות אלה נורים על ידי קבוצות של צעירים הדואגים, לפי עדותם, לציוניותה של המדינה ולכשרותו הלאומית של החינוך האוניברסיטאי.

אחד היעדים העיקריים בהתקפה הוא אוניברסיטת בן גוריון, בפרט המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה זו. נשק מחץ בהתקפה הוא הטענה שמתוך 11 חברי הסגל הקבוע במחלקה, שמונה הם שמאלנים קיצונים שהוכיחו בכתביהם ובדבריהם את פוסט-ציוניותם. חלקם אף נגועים בשנאה של ממש למדינת ישראל. שר החינוך ובכירים נוספים באליטה השלטת בארץ גילו סימפטיה לפעילות האנטי-אקדמית המתחוללת, שלא לומר משתוללת, במדינה.

יש מקום להטיל ספק אם למתיימרים לזהות שנאת ישראל אצל המחזיקים בדעה פוליטית שונה משלהם, יש יכולת וכישורים לעשות זאת. ההיי-טק הישראלי עדיין לא המציא מכשיר ציוניות-מטר, וגם המד-שנאה שמשמש את התוקפים לא זכה לפי שעה לחותמת של מכון התקנים. אבל נניח לדקויות אלה, ונקבל לצורך הדיון את הטענה ששמונה מתוך 11 חברי הסגל באותה מחלקה אכן שייכים לשמאל הסהרורי. תוקפי האוניברסיטה רואים כאן ראיה לכך שהמינויים האקדמיים נקבעים על בסיס דעות פוליטיות. בבן גוריון, הם אומרים, יש העדפה של אנשי שמאל במינויים לסגל האקדמי.

אי אפשר לפסול על הסף את התיאוריה הזאת, אם כי בהליכי המינוי הקשים והמפרכים הנהוגים ברוב האוניברסיטאות יש צורך להתגבר על מכשולים גבוהים בדרך ליישום העדפה כזאת. אני רוצה להציע לשר החינוך פירוש אלטרנטיבי לאותה סטטיסטיקה מחרידה, שאינו נופל בסבירותו מהפירוש שהוצע לשר החינוך על ידי קואליציית התוקפים.

במאה ה-20 הצטברו דוגמאות למכביר לכך שאוניברסיטאות הן מקור למחשבה ואף לפעילות פוליטית שאנשי השררה במדינותיהן מגדירים כרדיקלית. למשל, במחצית הראשונה של המאה ה-20, המחשבה הליברלית שצמחה בחלקה הגדול באוניברסיטאות היתה גורם חשוב בהקמתן של הבריגדות הבינלאומיות במלחמת האזרחים בספרד, שניסו, ללא הצלחה, לעצור את הפשיזם האירופי העולה. לא ננסה לברר כאן מה היה מקומם של אוניברסיטאות ושל תיאטרונים בין מוקדי הכוח החלוש שניסה להתנגד באותן שנים גם לפשיזם הגרמני.

בארה"ב של שנות ה-60 היו אלה סטודנטים, בחלקם הגדול יהודים, שיצאו מאוניברסיטאות והניפו את נס המאבק לשוויון זכויות לשחורים. מאחורי מסך הברזל, מרצים וסטודנטים באוניברסיטאות בצ'כיה, בהונגריה ובפולין היו ממובילי האופוזיציה המצומצמת שהעזה להרים ראש מול משטר הדיכוי הסובייטי. בברית המועצות עצמה מרצים וסטודנטים באוניברסיטאות נשאו על שכמם נטל נכבד במאבק לשחרור היהודים. בארגנטינה, באיראן, בבורמה, וגם בצרפת, בארה"ב וכמעט בכל הארצות, האוניברסיטאות הן מעוזי כוח של המחשבה הליברלית ושל האופוזיציה לכל משטר או התנהלות חברתית שיש בהם פגיעה בלתי נסבלת בזכויות אדם בסיסיות.

יהודים, גם בישראל, נמנו בדרך כלל עם התומכים הנלהבים של הליברליזם האקדמי, מתוך הסכמה, וגם מתוך הבנה שתפישות עולם כאלה הם פרי מחשבה וניסיון של אנשי מקצוע במוסדות האקדמיים. ההסכמה היתה רחבה במיוחד כאשר הכוחות האוניברסיטאיים פעלו בהתאם לאינטרס הישראלי.

אני מציע לשר החינוך להרהר באפשרות שרוב אנשי הסגל במחלקה בבן גוריון אינם חברי המחלקה כי הם שמאלנים, אלא שהם שמאלנים כי הם חברים במחלקה אקדמית באוניברסיטת מחקר. דהיינו, כיוון שהם אנשי מקצוע ואמונים על מחשבה חופשית, ושמאלניותם היא פועל יוצא של מומחיותם.

צודקים מתקיפי האוניברסיטה שדעות המושמעות בבאר שבע אכן מהוות כיום מיעוט בדעת הקהל במדינת ישראל. גם דעתו של קופרניקוס שכדור הארץ מקיף את השמש, ולא השמש את הארץ, היתה במשך מאות שנים דעת מיעוט. מן הראוי ששר החינוך, גם ובעיקר כחבר ממשלה שמכריעה בענייני מלחמה, ישקיע מחשבה ארוכה ועמוקה במיוחד בטרם יפסול את האפשרות שהמקצוענות מדברת מגרונם של השמאלנים בבאר שבע.



סטודנטים מניפים דגל צ'כיה ספוג דם בפני חיילים סובייטים, פראג, 1968



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו