בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל הראל | הפרקליטות נגד הצדק

תגובות

בשלהי יולי 2010 הופיע על מסכי הטלוויזיה אדם צנום, שברירי, אזוק בידיו וברגליו ונגרר בידי שוטרים. האיש, שנאזק באופן השמור לרוצחים, אנסים ומחבלים, היה הרב יצחק שפירא, מעורכי "תורת המלך". שני המשפטים העיקריים שבגינם נאזק הם: "אין איסור בהריגת גוי שעובר על שבע מצוות"; ו"בכל מקום שבו נוכחות גוי מסכנת חיי ישראל מותר להורגו". נגד שפירא, לאחר שהשפילוהו ברבים, לא הוגש כתב אישום.

הרב דב ליאור כתב לספר "הסכמה". ליאור זומן לחקירה, וסירב להתייצב. עתה הוצא נגדו צו מעצר. בשני המקרים לא מובן לשם מה הזימונים נחוצים. הטקסטים מודפסים, ונגד שפירא וליאור ניתן להגיש כתבי אישום. מכאן, ששי ניצן, איש הפרקליטות שציווה לעצור ולאזוק את הרב שפירא, התכוון, ביודעו שאין עילה לכתב אישום, להסית נגדו את הציבור על ידי המעצר המתוקשר והאזיקים. מן הסתם, זו כוונתו גם כלפי הרב ליאור.

הסיכומים של הרב שפירא מסתמכים על גדולי הפוסקים, לרבות הרמב"ם. אף שההעלאה מאוב של הלכות שכאלה אינה רק "בירור הלכתי", כפי שמיתממים הכהניסטים, ההתמודדות עמו צריכה להיות במרחב הציבורי-הערכי-החינוכי, ולא באמצעות פרקליטות לוחמנית, מוטה, אוזקת ומענישה בלא משפט. קנאי הפרקליטות, שבאיוולתם משלחים ברבנים שוטרים וצווי מעצר, מאלצים רבנים מתונים, הרחוקים ת"ק פרסה מהדעות של ליאור ושפירא, להתייצב לימינם.

בעיצומו של טרור המתאבדים הפציר אדמו"ר חילוני במחבלים, מחשש שיאבדו את התמיכה שהם ראויים לה, לרכז את הפיגועים במתנחלים. ואפילו לחקירה לא זומן. במדינה כזאת, שלאחר מכן אף העניקה את פרס ישראל למסית ומדיח זה, מערכת הצדק איבדה כל בסיס מוסרי לדון בעניינם של הרבנים שפירא וליאור. אותה מדינה גם לא העמידה לדין את עזמי בשארה, שעוד בהיותו איש אקדמיה הצדיק ועודד טרור.

בית המשפט העליון, שהכניס לכלא את הרב עידוא אלבה, שכתב דברים הדומים לדברי הרב שפירא, פסול לשפוט בענייני אמונות ודעות. הפרקליט האחראי למניעת הסתה שלא נקט שום צעדים נגד פעיל שמאל מרכזי שכתב שהפיגועים בישראלים מותרים בשל היותם כובשים, מנוע ובעיקר אינו ראוי, וכך גם הממונים עליו הנותנים לו גיבוי, מעיסוק בנושא רגיש זה.

פרשת ד"ר דוד בוקעי מאוניברסיטת חיפה, איש האקדמיה היחיד שזומן אי פעם לחקירה בגין הסתה (בעוון דברי עלבון שהטיח, כביכול, בסטודנטים ערבים), מאפיינת יותר מכל את ההתנהלות הסלקטיווית והפוליטית של שי ניצן: גם לאחר שכל החקירות הוכיחו שנגד בוקעי הוגשו תלונות שווא, המשיך ניצן לרדוף אותו והנחה את המשטרה לשוב ולזמנו. בוקעי התלונן לפני מבקר המדינה. "מצאנו", השיבה נציבות תלונות הציבור, "את תלונתך בעניין הנחייתו של עו"ד שי ניצן מוצדקת. הנציבות הביאה את ממצאי הבירור לידיעת פרקליט המדינה". אז הוא יודע.

הרחוב הערבי בישראל מלא פרסומים כתובים, ובהם דברי הסתה נגד יהודים. מצריחי המסגדים מסיתים מואזינים ואימאמים להרוג ולאבד את היהודים המטמאים את אל-אקצא ומחללים את אדמת הקודש האיסלאמית. ההסתה מתרחשת בגליל, בנגב, במשולש, בוואדי ערה, ביפו ובירושלים. אך ניצן איננו מתייחס להסתות האלה. אולי משום שהערבים צודקים. ואולי משום שמיד יתייצבו נגדו האגודות השונות לזכויות האזרח ויזעקו חמס. ואולי משום שבג"ץ, כדרכו, יתייצב לימין חופש הביטוי. ואולי משום שיסור חנו בעיני המיליה. מי יודע. במדינת היהודים, מסתבר, ההסתה היחידה המותרת היא נגד יהודים.

*

"תורת המלך", ופרסומים דומים, אינם עניין לפרקליטות. בראש ובראשונה הם עניינו של הציבור הדתי, שרובו המוחלט, לרבות רוב רבניו, שולל מהותית את יישום ההלכות שציטט הרב שפירא. אך בכך אין די. על הרבנים ואנשי הציבור לאזור עוז ולהכריז, שהלכות כאלה חייבות לעבור מן העולם. לאלה משתייכות גם ההלכות המפלות נשים, מחרימות חד מיניים ומונעות שוויון זכויות ממיעוטים. בעולם המושגים והערכים של היום לא די לעוקפן; יש להכריז עליהן כבטלות ומבוטלות.

רק כשציבור זה יתאגד ויחליט שעבר זמנן ובטל קורבנן של הלכות שנפסקו לזמנן, עשוי להתחולל רנסנס דתי אמיתי. ולא רק בתחום דיני נפשות.

זהו המבחן התיאולוגי והמוסרי של שוללי "תורת המלך". זהו אחד האתגרים המרכזיים של הציונות הדתית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו