בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלון עידן | איך שיר מומת

תגובות

משרד החינוך החליט, שהחל מהשנה הבאה יחויבו תלמידי ישראל לשנן שירים בעל פה. ההחלטה התקבלה מתוך אמונה, שהדבר יחזק את הקשר והעניין של התלמידים במקצוע הספרות, יביא לשיפור במעמדו, ואף "יגרום להתעמקות ולאהבה של המקצוע", לשון מורה ותיקה לספרות ממרכז הארץ.

זו דוגמה מספיק טובה, כדי להמחיש את האופן שבו משרד החינוך מציב מטרה ראויה ומחריב אותה תוך כדי ביצוע. זכירת שיר בעל פה לא רק שאינה מקרבת בין תלמיד לבין השיר, אלא יוצרת מרחק גדול יותר משהיה טרם הכפייה לזכור. למעשה, עצם העובדה שמתקיימת כפייה כלשהי ביחס לשיר מלמדת על אי הבנה של החומר.

מה התהליך שעובר על תלמיד, כשהוא נדרש ללמוד שיר בעל פה? ראשית, הוא מעלה לראש סדר העדיפויות את עצם הזכירה בעל פה. כלומר, הוא מבין שמהותו העקרונית של שיר היא היותו אוסף מלים שיש לאחסן. כדי לאפשר את תהליך הזכירה, משקיע התלמיד אנרגיה גדולה בהפיכת המלים לצורות נטולות תוכן, מונומנטים, כך שיוכלו להסתדר זו לצד זו באופן שהזיכרון יאפשר את אחסונן בצורה האפקטיבית ביותר.

נלקח מבנה חי בעל תוכן דינמי ועובר הרדדה והשטחה לצורכי דחיסה ותיוק. פעולת הזכירה בעל פה היא העדפה עקרונית של הצורה על פני התוכן. בסוג החלטה שכזה נאמר, כי הרצון לקרב בין שתי ישויות ייעשה בכפייה, מאחר שצד אחד אינו מעוניין בקשר. במקום לגרום לצד המסרב להבחין ביופי ובייחודיות של הצד האחר, ובשל כך להתאוות לקשר - נכפה עליו "לאהוב" את הצד האחר על ידי החדרתו בכוח. סופו של תהליך - המושג "אהבה" יוחלף במושג "כוח".

ריקון מתוכן על ידי החלפה בין מושגים הוא גם הבסיס, שעליו נשענת ההחלטה של שר החינוך גדעון סער ליזום תוכנית לביקורי תלמידים במערת המכפלה. סער "רואה חשיבות רבה בהכרת השורשים ההיסטוריים של עם ישראל בארץ ישראל". את "השורשים ההיסטוריים של עם ישראל בארץ ישראל" מנתק סער מההקשרים האקטואליים בחברון, שכוללים הפרדה בין אוכלוסיות, התעמרות של מיעוט קטן בהמוני בני אדם, ופעולות אלימות, שהן תולדה של אי הסכמה ביחס להיסטוריה.

הניתוק שנוקט סער אינו מקרי: הוא מחזק את "השורשים ההיסטוריים של עם ישראל בארץ ישראל", כדי לרוקן מתוכן את השורשים ההיסטוריים של מי שאינו עם ישראל. זו החלטה פוליטית שמוגשת בכסות חינוכית; זה שיעור היסטוריה שטוח, שמונח בגסות על שיעור אזרחות, שנושאו "כיצד מגויס העבר על ידי השלטון כדי לחזק את המשך שליטתו".

שתי ההחלטות של משרד החינוך מלמדות על צורך כפייתי לפנות לעבר ולייבא מתוכו פיגומים, שיחזקו את ההווה הרעוע. המטרה היא לאתר נקודות מבודדות במרחב התרבותי-היסטורי, שעל ידי חיבורן בדיעבד ייווצר מכנה משותף מומצא: על ידי שינון של "הכניסיני תחת כנפך", למשל, יעלה הדימוי ביאליק, הוא "המשורר הלאומי"; על ידי ביקורים ממוסדים במערת המכפלה יעלה הדימוי "אברהם אבינו", הוא אבי האומה. ביאליק ואברהם, "לאומי" ו"אבינו": נדמה שאלה מלות השיר שגדעון סער מעוניין שנלמד בעל פה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו