בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עקיבא אלדר | תודה, אובמה

תגובות

החלטתו של חתן פרס נובל לשלום לשנת 2010, ברק אובמה, להטיל וטו על החלטה הקוראת לישראל לחדול מפעילות המחבלת, לדבריו, במאמצי השלום - היא ניצחון של הפוליטיקה הפנימית על מדיניות החוץ של המעצמה הגדולה. התירוץ העלוב, שלפיו גינוי של הבנייה בהתנחלויות יפגע ב"תהליך השלום", הוא ניצחון של האופורטוניזם על המוסר. רק לפני שבועיים, בעיצומה של ההפגנה בכיכר אל-תחריר, הכריזה שרת החוץ הילרי קלינטון על תמיכתה של ארה"ב "בזכויות האוניוורסליות של כל אדם לחיות בחופש". אפילו ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט, בוגר "המחנה הלאומי", טוען בספרו שההתנחלויות פוגעות בזכויות האזרח, באיכות החיים ובחופש התנועה של הפלסטינים.

ואולם, מה היה קורה אילו שגרירת ארה"ב באו"ם, סוזן רייס, היתה מצטרפת לשאר חברות מועצת הביטחון ומצביעה בעד ההצעה לגנות את מדיניות ההתנחלויות? האם ממשלת נתניהו-ליברמן-ברק היתה מקפיאה את ההתנחלויות? השליח הנשיאותי ג'ורג' מיטשל יודע היטב את התשובה. לפני עשר שנים, קבעה ועדה בינלאומית שהוא עמד בראשה, כי מדיניות ההתנחלויות הכוחנית גורמת להשפלתם של תושבי השטחים ולשיבוש חייהם. מיטשל וחבריו קראו לממשלת ישראל להחליט אם ההתנחלויות הן קלפי מיקוח במו"מ עתידי, או פרובוקציות שימנעו את פתיחתו. הוועדה המליצה להקפיא את הרחבת ההתנחלויות, לרבות לצורך "גידול טבעי". הממשלה אימצה את הדו"ח. מספר המתנחלים גדל מאז ביותר מ-50 אלף נפש.

ההמלצה של ועדת מיטשל להקפיא כליל את ההתנחלויות, וכן לפרק את המאחזים שהוקמו מאז מארס 2001, נכללה בשלב א' של מפת הדרכים, שהקוורטט הגיש לצדדים באפריל 2003 (ממשלת שרון לא כללה את הסעיף הזה ב-14 ההסתייגויות שלה מהמפה). כעבור כמה חודשים הצביעה מועצת הביטחון פה אחד בעד הצעת החלטה של הנשיא בוש, שקראה לישראלים ולפלסטינים למלא את התחייבויותיהם על פי מפת הדרכים (החלטה 1515). מה קרה מאז? נכון, ההתנחלויות המשיכו לגדול. גם המאחזים. זה המקום להזכיר, כי ביוני 2009 הודיע בנימין נתניהו לכנסת, שממשלתו מתכוונת "ללכת למהלך של פירוק מאחזים בלתי מורשים".

בניגוד לטענת האמריקאים, עוד גינוי במועצת הביטחון לא היה מקטין את הסיכויים לקדם את השלום, כשם שהווטו שלהם לא מעלה את הסיכוי שנתניהו יואיל להציג את עמדתו בסוגיות הליבה. מאז 1967 הקהילה הבינלאומית, ובראשה ארה"ב, משלמת לפלסטינים מס שפתיים, ובשנים האחרונות גם מס כספי נדיב. מדינה לא תצא להם מזה. אלמלא המוני המצרים שהתייצבו באומץ מול השוטרים בכיכר אל-תחריר, האמריקאים היו מוסיפים לצקצק בלשונם למקרא הדו"חות החמורים של משרד החוץ על מצב זכויות האדם במצרים.

"יש דור צעיר במזרח התיכון שמחפש הזדמנויות", הכריז אובמה, כשהבין כי עידן מובארק הגיע לקצו, והוסיף "המנהיגים לא יכולים לפגר אחרי דרישות הצעירים". הוא מתכוון בוודאי גם לדור הצעיר בשכם ובמזרח ירושלים, שמחפש זה יותר מ-43 שנה הזדמנויות להשתחרר מהכיבוש ולזכות בחופש ובכבוד. במקום לגנות את צביעותו של אובמה, מוטב שהנשיא מחמוד עבאס יסיר את החליפה, ייצא מלשכתו הנאה במוקטעה ויזמין את הצעירים לאוהל המחאה שיקים בכיכר מנרה ברמאללה.

במקום להשתעשע באשליה שהאו"ם יכיר במדינה פלסטינית, עליו להודיע שם, שאם נתניהו יעמוד בסירובו להציג את מפת גבולות הקבע שלו, הרשות הפלסטינית תודיע למדינות התורמות שהיא סוגרת את שעריה ומחזירה את המפתחות לממשל הצבאי הישראלי. בהזדמנות הזאת אולי גם השמאל הישראלי (כולל הח"מ) יחדל להתבכיין על צביעותו של "העולם" ויתפכח מהאשליה, שפוליטיקאי זר יסכן את כיסאו כדי להציל אותנו מעצמנו. תודה, אובמה, שהסרת את המסכה והראית לנו את פרצופך האמיתי. הגיע הזמן שנביט במראה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו