בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

22.2.1995 / משרד החינוך מודיע על ביטול שעת האפס

היום לפני 16 שנה:

תגובות

בפברואר 1995 פורסמו ממצאיו של מחקר ממעבדת השינה בטכניון בחיפה, שבדק את הרגלי השינה של 6,388 תלמידי כיתות ד' עד י"ב ב-39 בתי ספר בישראל. מסקנת המחקר היתה חד-משמעית: "לבטל את שעת האפס בכיתות בית הספר היסודי, ולבדוק את הקריטריונים להנהגת שעת אפס בחטיבות הביניים ובתיכונים".

המחקר, של פרופ' פרץ לביא, שנערך במעבדת השינה בטכניון בהשתתפות החוקרות רחל אפשטיין ונלה צילג, "גילה כי 22% מתלמידי התיכון בישראל ישנים שש שעות בלילה, שעתיים פחות ממספר שעות השינה המקובל לבני נוער בעולם", דיווח אז ב"הארץ" גבי זהר. "רבע מהתלמידים במדינת ישראל ישנים כמו בקורס מפקדי כיתות בצה"ל", אמר פרופ' לביא, "וכשליש מהתלמידים דיווחו במחקר ששעת האפס נחשבת לשעה הקשה ביותר בשעות היום".

המחקר גילה גם שתלמידים שקמו ללמוד בשעת אפס, חשו עייפות רבה יותר במשך היום מאשר תלמידים שקמו ללימודים כרגיל. "19% מהתלמידים איחרו מסיבה זו ללימודים, לעומת 11% שאיחרו בשעות הלימודים הרגילות. 17% מהתלמידים התלוננו על קשיי ריכוז ביום לימודים שמתחיל בשעת אפס, לעומת 12% ביום לימודים כרגיל", דיווח פרופ' לביא והתריע: "לעייפות יש גם השפעה מצטברת, ולכן אם יוחלט בסופו של דבר לא לוותר על שעת האפס, הנתונה כיום לשיקוליו של כל מנהל בית ספר, רצוי שיאפשרו לתלמידים פעם בשבוע להגיע מאוחר יותר לבית הספר, ולהשלים שעות שינה".

בעקבות המחקר הזה, פנו ועדי הורים לאגודה לזכויות האזרח בחיפה, בטענה ששעת האפס פוגעת בזכות הילדים להתעורר בשעות סבירות - אך לשווא. מנהלי בתי הספר לא השתכנעו בחשיבותה של השינה.

גם כמה קוראים שהגיבו לממצאי המחקר ב"הארץ" דחו את מסקנותיו מכל וכל. "האשם היחיד בשעות השינה ההולכות ומתמעטות של בני הנוער הוא הנוער עצמו", כתבה הקוראת רינה אילן מתל אביב. "בשעות אחר הצהריים והערב יש לו זמן לכל דבר, פרט להכנת שיעורים (...). מניסיוני למדתי שבשעות הבוקר המוקדמות קליטת החומר היא הטובה ביותר. הרצון לישון והפיהוקים נעלמים דקה אחרי הצלצול (...). ובנוגע לוועדי ההורים - שיפשפשו בזיכרונם כל יפי הנפש הללו ויזכרו איך איפשרו לצאצאיהם - גם בקטנותם - לצפות בטלוויזיה או לשחק בשעות שהשינה יפה להן. לכן אל להם להלין על שילדיהם אינם יכולים להשכים בבקרים". מנחם שריד מהרצליה הציע שבמקום לבטל את שעת האפס, "התלמידים ישכבו לישון שעה אחת מוקדם יותר".

אבל משרד החינוך דווקא מיהר לאמץ את ביטול שעת האפס. בכינוס של הנהלת המשרד ב-22 בפברואר 1995, הודיע מנכ"ל המשרד, ד"ר שמשון שושני, כי "החל מ-1 בספטמבר 95' תבוטל שעת האפס בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים", דיווח למחרת ב"הארץ" יוסי הטוני. שושני "החליט שאין לקיים שעות אפס בחינוך הרשמי. בבתי הספר התיכוניים ימשיכו לקיים שעות אפס. שושני הנחה את מנהלי המחוזות לדאוג שהמפקחים יטפלו בעניין זה".

אולם עשרות אלפי תלמידים המשיכו לקום לשעת אפס בשמונה השנים הבאות, עד אשר באוקטובר 2003, הודיע משרד החינוך: "חוקרים בארץ ובעולם מצביעים באופן חד-משמעי כי משך השינה ואיכותה הם פרמטרים קריטיים להתרעננות ולתפקוד קוגניטיבי בבית-הספר, וכן כי עייפות וחוסר ערנות עלולים לסכן את התלמידים במעורבות בתאונות דרכים. לפיכך, החל משנת הלימודים התשס"ד, יש לבטל את שעת האפס בבתי-הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות; המשמעות היא שהלימודים יחלו מהשעה 8:00 ואילך. אין לקיים לימודים לפני השעה 8:00".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו