בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זוהיר אנדראוס | לבטל את הסכם השלום

תגובות

נתחיל בעובדות: ישראל, איראן וטורקיה נהפכו למעצמות אזוריות במזרח התיכון, ואילו העולם הערבי נחלש. המשטר הדיקטטורי של חוסני מובארק הביא צרות צרורות על עמו ומדינתו, וכתוצאה על כל מדינות ערב; הוא היה כלב השמירה האמין של האינטרסים של ארצות הברית וישראל.

במשך שלושה עשורים נהנתה ישראל מפירות הסכם קמפ דייוויד: סיני, שהיתה תחת כיבוש מדינת היהודים, נהפכה בזכותו לכבושה על ידי כוחות בינלאומיים. נאסר על מצרים להכניס צבא לחצי האי, וכך הצליחו וושינגטון ותל אביב להוציא ממעגל ההתנגדות את המדינה הערבית הגדולה ביותר.

הסכם השלום איפשר, בין היתר, לישראל להשתלט על מה שנותר מאדמת פלסטין, דירבן את ירדן לזחול להסכם השלום אתה, והניע מדינות ערביות נוספות לקיים עמה יחסים דיפלומטיים. החשש הישראלי מביטולו ברור: חזרת החזית הדרומית, מצרים, למעגל האיבה היא סיכון אסטרטגי, ומחייב אותה להיערך בהתאם, לרבות הכנת צה"ל למלחמה עם מצרים, דבר המצריך משאבים רבים.

השאלה המעסיקה פוליטיקאים ואינטלקטואלים ערבים רבים כעת היא, האם לאחר המהפכה המצרית וכינון משטר חדש אכן יבוטל ההסכם. דומה, שלפחות כרגע התשובה לכך היא שלילית. צבא מצרים הודיע, שהמדינה מחויבת להסכמים שעליהם חתמה. שר ההגנה, מוחמד חוסיין טנטאווי, השליט למעשה במצרים כעת, הוא איש הגווארדיה הוותיקה, שהתנגד לרפורמות ועזר למובארק לשמור על הסכם השלום עם ישראל. בנוסף, המהפכנים המצרים התמקדו בענייני פנים, ולא נשמעו מהם כמעט קריאות לביטול ההסכם.

אולם ביטול הסכם קמפ דייוויד הוא המבחן הראשון ללאומיות המשטר המצרי החדש. רק כך תוכל ארץ הנילוס לחזור לחיק האומה הערבית. המשך הדבקות בו תוכיח מעל לכל ספק, כי מדובר באותה גברת בשינוי אדרת. התנערות ממנו תחזק את הכוחות הלאומניים במצרים ובעולם הערבי, והיא עשויה לגרום לירדן לחשוב שנית על הסכם ואדי ערבה.

כאשר חתם אנואר סאדאת על ההסכם ניתקו מדינות ערב, לרבות אש"ף, את היחסים עם מצרים. אם השלטון החדש יאזור עוז ואומץ לבטלו, תשיב מצרים את כבודה האבוד ותחזור להוביל את העולם הערבי.

יודגש, כי ביטול אין משמעו בהכרח הכרזת מלחמה - כמו למשל הפסקת האש עם סוריה: מאז 1973 לא נורתה אפילו ירייה אחת בגבול הסורי. אולם צעד כזה יוריד את מפלס היהירות של ישראל ויאלץ אותה להגיע להסכם שלום אמיתי וצודק עם הפלסטינים; שכן רק כך תוכל לרצות את העולם הערבי, הרואה בבעיה הפלסטינית בעיה ראשונה במעלה.

יוזמת השלום הערבית, המדברת בשם כל הערבים ואושררה בשלוש ועידות פסגה, מציעה נורמליזציה מלאה של יחסים עם ישראל תמורת נסיגה מלאה מהשטחים הכבושים. השר לשעבר בנימין בן אליעזר הגדיר את היוזמה כהישג הגדול ביותר של הציונות מאז הקמתה. אם כך, מדוע אין ישראל מאמצת אותה וחותמת על הסכמי שלום עם כל מדינות ערב? אם תעשה זאת, נזכה למזרח תיכון של שלום ושגשוג כלכלי. אם תמשיך להתעלם, תחמיץ הזדמנות היסטורית להפסקת המלחמות ושפיכות הדמים ותוביל את עצמה לבידוד בינלאומי כסרבנית שלום סדרתית.

על קברניטי המדינה להבין, כי למרות העובדה שכרגע הצבא המצרי מתנגד לביטול ההסכם, אם יובא הסכם קמפ דייוויד למשאל עם במצרים, כפי שמציעה החוקה המתגבשת, הרוב המוחץ יצביע בוודאי בעד ביטולו. לכן טוב תעשה ישראל, אם תקדים תרופה למכה ותודיע קבל עם ועדה על קבלת היוזמה הערבית, שאושרה לראשונה במארס 2002 בביירות.

הכותב הוא העורך הראשי של העיתון "מע אל-חדת" היוצא לאור בטמרה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו