בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל דורון | קשישים אינם שפני ניסוי

הזירה

תגובות

בימים האחרונים פורסמה בעיתונות החלטתה של פרקליטת מחוז מרכז לסגור את התיק הפלילי נגד שישה רופאים, שנאשמו בעריכת ניסויים רפואיים בקשישים במרכז הרפואי קפלן ובמרכז הרפואי הרצפלד. זאת, בניגוד לכללי האתיקה וללא קבלת הסכמתם של האפוטרופוסים של הזקנים.

להחלטה נלוותה המלצה להעמיד לדין משמעתי את הרופאים, שהעבירות המיוחסות להם בוצעו בשנים 2001-2004. פרטי החקירה המשטרתית אינם פומביים וגם ההליכים שניהלה ועדת בדיקה מטעם משרד הבריאות היו חסויים. לכן קשה לבקר את ההחלטה לגופה. עם זאת, היא מעוררת צורך בתגובה ציבורית.

לפי הידיעות שפורסמו בעיתונות, העילה להחלטה שלא להגיש כתבי אישום נגד הרופאים, למרות חומרת מעשיהם לכאורה, היתה קיומה של "מחלוקת" ביחס להתנהלות הרפואית הראויה והשלכותיה. במלים אחרות, הפרקליטות סברה, כי בהתחשב בחילוקי הדעות המקצועיים ביחס לאמות המידה האתיות שבהן נדרשים לעמוד חוקרים המבצעים ניסויים רפואיים בקשישים דמנטיים, לא בטוח שאפשר היה להרשיע את הרופאים בעבירה פלילית.

הנמקה זאת מחייבת תגובה אתית ברורה וחד-משמעית: קשישים אינם שפני ניסוי. ביצוע ניסויים בחולים קשישים ללא הסכמתם, ובמקרים שבהם דעתם אינה צלולה - ללא הסכמת האפוטרופוסים או מיופי הכוח החוקיים שלהם - אינו חוקי ואינו אתי.

אין ספק כי קשישים דמנטיים, כלומר זקנים הסובלים ממחלת אלצהיימר, הפוגעת בצורה קשה ביכולת הקוגניטיבית שלהם והופכת אותם לתלויים לחלוטין בהשגחת הזולת, וכן כאלה הסובלים ממחלות דומות אחרות, הם הקבוצה הפגיעה והחלשה ביותר בקרב הזקנים.

אנשים אלה איבדו את היכולת להבין את המשמעות של המידע הנמסר להם. לכן מחייב החוק למנות להם אפוטרופוס, אשר ידאג לצורכיהם ויוודא כי טובתם נשמרת. יתרה מכך, רבים מקרב הקשישים האלה מצויים בפועל במסגרות מוסדיות, אשר מעצם טבען יוצרות מערכת הייררכית המעצימה את תלותם בצוות הרפואי המקצועי המטפל בהם.

אין חולק גם על כך, שעריכת ניסויים רפואיים ומדעיים ממלאת אינטרס חברתי חשוב. בלי ניסויים רפואיים אי אפשר לפתח ידע - תרופות, שיטות התערבות או טכנולוגיות - שנועד לטפל בחולים. בהתחשב בגידול הניכר באוכלוסיית הזקנים ובשיעורים הגדלים והולכים של זקנים החשופים למחלות הגורמות דמנציה כמו אלצהיימר, יש חשיבות מיוחדת לביצוע מחקר מהימן ותקף בחולים כאלה.

הפיתוי לערוך ניסויים בקשישים דמנטיים הוא אכן אדיר. הצורך בבדיקה של אוכלוסייה זו באמצעות מחקרים רב מאוד. בנוסף לכך, קשישים אלה, שאינם מבינים את מצבם, שמשוללים את היכולת להעריך את הנעשה בהם ושמוחזקים במסגרות טוטליות, הם אוכלוסיית מחקר נגישה וזמינה, שאינה מסוגלת להתנגד לעצם השתתפותה בניסוי. המציאות הבעייתית הזאת יוצרת פוטנציאל נפיץ לכיפוף עקרונות האתיקה הרפואיים ולאי-הקפדה על מושכלות יסוד בתחום המוסר.

לכן יש חשיבות רבה לעמדה ציבורית, שתציב גבולות מקצועיים ואתיים ברורים, מאוזנים ואחראיים, כדי למנוע היווצרות מצב שבו אפשר "להשתמש" בחולים דמנטיים כבאובייקטים למחקר, ללא מסגרת ברורה של אמות מידה אתיות שרופאים וחוקרים מחויבים להן. חוקרים שיפרו אמות מידה אלה יועמדו לדין פלילי.

מצב שבו בשל "אי בהירות" חוקית או אתית אי אפשר להעמיד לדין רופאים וחוקרים המבצעים ניסויים בקשישים דמנטיים, מתוך הפרה לכאורה של עקרונות אתיים, פוגע לא רק באוכלוסיית הזקנים, אלא גם בחוקרים וברופאים המבקשים להקפיד על ביצוע ניסויים באופן אתי וחוקי.

ד"ר דורון הוא יושב ראש האגודה הישראלית לגרונטולוגיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו