בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבירמה גולן | מי צריך פסיכומטרי

תגובות

לפני 30 שנה ערכו מאבחנים חילונים מבחן איי-קיו לילד חרדי בן 5. שאלו אותו, למשל, מה עושה חייט. חייט? ענה הילד בביטחון. מתקן נעליים! הבוחנים סימנו שגיאה. בצל הוא פרי או ירק? שאלו. פרי, ענה. עוד שגיאה.

לו טרחו הבוחנים לברר, היו מגלים שלסנדלר בשכונה שבה גר הילד קוראים אדון חייט, ושהילד הסתמך על הברכה "בורא פרי האדמה" ולא על ספרים מאוירים לפעוטות, ולכן תשובותיו מדויקות והוא בכלל מחונן.

בינתיים התפתחו שירותי האבחון בציבור החרדי, וכמותם ההבנה ששפת אם, רקע תרבותי וגורמים נוספים דורשים שינויים במבחנים. אלא שמה שתקף לגבי הגיל הרך מאבד לפתע את משמעותו, כשמדובר במועמדים למוסדות ההשכלה הגבוהה. לפני כשבועיים התקיים מועד פברואר - אחד מחמישה מועדים - של הבחינה הפסיכומטרית.

בדרך כלל, פברואר הוא המועד היחיד שבו כל הנבחנים הם "רגילים", כלומר ששפתם עברית והם אינם זקוקים לשום הקלה בבחינה (לקויי למידה, שמיעה, ראייה ועוד). הפעם ניגשו באותו מועד גם נבחנים ששפת אמם ערבית או רוסית. יעברו חודשים רבים עד שייוודעו תוצאות הבחינה, אבל אפשר להניח, שהשנה יהיה הממוצע נמוך ממקבילו בשנים שעברו. מנתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה מהשנים הקודמות עולה, שהציון של נבחני פברואר (ה"רגילים") גבוה משמעותית מזה של הנבחנים בכל המועדים האחרים: 577 לעומת 519-535.

לקויי הלמידה ייבחנו השנה במועד אחר. אבל גם בלי שתוצאות מבחניהם ייבדקו בנפרד, טוענים ב"סטודנט" - המרכז ללימודי פסיכומטרי של אגודת הסטודנטים בתל אביב, המפעיל קורסי הכנה רגילים וייחודיים במחירים שווים לכל כיס - המסקנה מפילוח נתוני השנים הקודמות היא שההקלות הניתנות היום ל"אחרים" אינן מספיקות.

למי שסבור שטענתם מוגזמת, מומלץ לעיין בדו"ח שפירסם בשנה שעברה מרכז דיראסאת למשפט ומדיניות. בתמצית לקורא העברי, שכותרתה "המבחן הפסיכומטרי - כלי למיון או להדרה?", מגיש המרכז סיכום של ממצאי המחקר של מוהנד מוסטפא מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. הנתון המשמעותי ביותר במחקר הוא הפער בממוצע הציונים בין הנבחנים בעברית לבין הנבחנים בערבית, העומד על יותר מ-100 נקודות לרעת האחרונים.

מדובר בפער יציב, שגם ההקלות וההתאמות במבחנים לא הצליחו לקעקעו, והוא מהווה אחד החסמים הקשים בדרכם של בוגרי בתי הספר התיכוניים הערביים אל ההשכלה הגבוהה. לנוכח השיח החדש הנשמע עתה בהיי-טק, בתעשייה ואפילו בממשלה, ולפיו צריך לעשות מאמץ מיוחד כדי לשלב אקדמאים ערבים בשוק העבודה - יש חשיבות עצומה לאיתור חסמים אלה ולפירוקם. מי שמעוניין בהרחבת ההשתתפות של ערבים בתעסוקה, חייב להסיר את המכשולים הנערמים בדרכם לשם.

אלא שבין השורות של הדו"ח, המסמן את כשל הדרת הערבים, מסתתר למעשה מנגנון סינון מובהק, המדיר אוכלוסיות רחבות נוספות. למעשה, את כל מי שלוקה במגבלה פיסית או תפקודית ואינו מצויד בתעודת בגרות מתיכון "נחשב", ובעיקר - בתקציב נאה למימון שיעורים פרטיים לבגרות וקורס הכנה לפסיכומטרי. זהו מנגנון המנציח את הפערים העצומים במערכת החינוך, ולכן אינו לגיטימי.

חוקרי דיראסאת, כמו אנשי "סטודנט", מציעים פתרונות ביניים. אבל הנתונים מצביעים בבירור על פשיטת רגל של שיטת המיון המשוקללת (בגרות ופסיכומטרי), שישראל היא מהמדינות הבודדות במערב שמחזיקה בה, אף שהוכח כי יכולת הניבוי שלה להצלחה בלימודים זניחה. ברור שהילד החרדי המחונן שקרא לבצל פרי היה נכשל גם בה. מי שמעוניין בו, ובכל האחרים, בהשכלה הגבוהה ובעבודה, צריך לאמץ את שיטת המיון המקובלת בעולם - במהלך הלימודים. מכוני ההכנה הגורפים הון יכעסו. לא נורא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו