בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוסי כץ | במותם לא נפרדו

תגובות

בימים אלה מפיץ היועץ המשפטי של משרד הביטחון תזכיר הצעת חוק, שעיקרה תיקונים בחוק בתי קברות צבאיים, חוק שהתקבל במקורו כבר ב-1949 ועבר תיקונים במשך השנים. הצעת החוק, שבוודאי תובא בקרוב לדיון בכנסת, מבוססת על המלצות המועצה הציבורית להנצחת החייל שהתקבלו לא כבר ואושרו על ידי שר הביטחון.

בין היתר מבקשת ההצעה לייעד, במסגרת בית הקברות הצבאי, חלקות קבורה נפרדות לכוחות הביטחון שאינם הצבא, כלומר, למשטרה, למוסד, לשב"כ ולשב"ס. כל זאת בניגוד למצב הנוהג זה שנים רבות, ולפיו אין בדרך כלל הפרדה בקבורה בין חיילים ליתר כוחות הביטחון, אלא הנופלים נקברים זה לצד זה - איש שב"כ לצד חייל, לוחם מוסד לצד שוטר וכדומה.

למעשה, זה שנים בתי הקברות הצבאיים הם בפועל בתי קברות לכוחות הביטחון. ההצעה להפריד מעתה מעוררת תהיות. בשל ציבוריות הסוגיה ורגישותה, ומשום שלרבים מאזרחי ישראל קרובים הן בצבא והן ביתר זרועות הביטחון, ראוי לשתף בתהליך החקיקה אוכלוסיות רחבות. אך דברי ההסבר להצעת החוק חלקיים, ורב הנסתר מפניו של ההדיוט; בהרכב המועצה הציבורית להנצחת החייל - כפי שמרמזים דברי ההסבר להצעת החוק הנוכחית - אין נציגות למשפחות חללי כוחות הביטחון שאינם הצבא, וקרוב לוודאי שהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית תתבצע על ידי ועדת חוץ וביטחון, הסגורה בדרך כלל לציבור הרחב.

לא ניתן להימנע מהשאלה, מה מצאה המועצה הציבורית להנצחת החייל להבדיל מעתה בין דם לדם. ממה נפשך - הרי המועצה אינה מתכוונת (כך אני משוכנע) להעביר את הקבורים בבתי קברות צבאיים שאינם חיילים לחלקות הייעודיות, כך שמעתה ייווצרו "שני מעמדות" - אלה הקבורים לצד החיילים ואלה שייקברו בחלקות הייעודיות. האם אין מדובר באפליה? האם על רקע זה לא תאותגר חוקיות התיקון בבג"ץ?

מאחר שמטבע הדברים מספר המתים מקרב כוחות הביטחון שאינם חיילים קטן באופן ניכר ממספר המתים שהם חיילים, תבלוט עוד יותר נוכחות הראשונים מחוץ למתחם החלקה המיועדת לחיילים בלבד. זאת ועוד: המועצה הציבורית מכירה בעיקרון, שאת הנעשה אין להשיב, ולכן היא אין היא ממליצה להפסיק מעתה לקבור בבתי הקברות הצבאיים את מי שמתו מוות טבעי ונמנים עם כוחות הביטחון שאינם הצבא. ביחס לאלה מכוחות הביטחון שאינם הצבא ושנפלו בפעילות מבצעית, הרי סיבת נפילתם אחת - הגנה על המדינה - וודאי שמעמדם לאחר הנפילה לא יהיה שונה מזה של החיילים, אם כך, מדוע ההפרדה?

גם מבחינה טכנית יהיה קשה לייעד חלקות מיוחדות לכוחות הביטחון שאינם חיילים בכל בתי הקברות הצבאיים, וודאי במאות החלקות הצבאיות הפזורות בארץ; האי-שוויוניות בין מקום למקום רק תעצים את הניגוד בין הנעשה בשטח לכוונה המקורית של המחוקק בדבר האחידות והשוויוניות האמורות להתקיים בבתי הקברות הצבאיים.

זה שנים רבות שבבתי הקברות הללו נעשות חריגות, שאינן תואמות את החוק המקורי ורוחו. חריגות אלה, שהמועצה הציבורית מוכרחה לדעת עליהן, משקפות שינויים מרחיקי לכת בחברה הישראלית, אך גם עצימת עין, ואף יותר מכך, של שרי הביטחון לדורותיהם ושל היחידה להנצחת החייל.

הפיכה בפועל של בית הקברות הצבאי לבית קברות לכוחות הביטחון היא אחת החריגות שנעשו והשתרשו במשך השנים. אם היה בכך משום מעוות, לא ניתן לתקן זאת על ידי יצירת עוול חדש, בוודאי בשעה שהשאירים של הנופלים מקרב כוחות הביטחון שאינם חיילים לא אמרו את דברם. על המועצה הציבורית להשלים עם כך שאת שכבר נעשה אין להשיב, ואולי אף להכריז דה-יורה על בית הקברות הצבאי כבית הקברות לחללי צה"ל ולכוחות הביטחון.

פרופ' כץ, המלמד באוניברסיטת בר אילן, הוא מחבר הספר "לב ואבן: סיפורה של המצבה הצבאית בישראל בשנים 1948-2006"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו