בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עקיבא אלדר | בבונקר של נתניהו

תגובות

במענה ילדותי למנהיג החיזבאללה, חסן נסראללה, התרברב ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כשבועיים ואמר, כי "מי שנמצא בבונקר שיישאר בבונקר". כעבור כמה ימים הזמין נתניהו את אזרחי ישראל מעל במת הכנסת להצטרף לבונקר שלו. ראש הממשלה נופף בטילים שהחמאס משלח מעזה, נזף בשוטים שהעזו לצאת מהבונקר של גוש קטיף וקינח באיום האיראני. הוא הציע לכולנו "לצאת מהקונצפציה" ולהכיר בכך שהאזור שלנו לא יציב, וכי "הדבר היחיד שעומד לצדנו הוא כוחנו, אחדותנו ונחישותנו להגן על עצמנו". זו תמצית הקונצפציה של ראש ממשלת ישראל לנוכח התהפוכות שפוקדות את המזרח התיכון: חבל שיצאנו מרצועת עזה ולכן נמשיך להתנחל ב"יהודה ושומרון".

נקודת התורפה המסוכנת ביותר בקונצפציה של נתניהו, נעוצה בהכחשת הקשר בין המציאות באזור לבין הסכסוך הישראלי-הערבי. כבר לפני 12 שנה עמד פרופ' ברנרד לואיס על התפקיד החשוב שנועד לישראל במאבק המתפתח בין חסידי הדמוקרטיה הליברלית לבין הפונדמנטליסטים האיסלאמים. בספרו "עתיד המזרח התיכון", כתב לואיס, כי בעידן שבו הלאומיות הפאן-ערבית ומאבקה באימפריאליזם נהפכו לזיכרון רחוק, המאבק בישראל נותר הגורם היחיד המשותף לערבים. לדבריו, המאבק האזורי בין האידיאולוגיות הדמוקרטיות והפונדמנטליסטיות יקבע את עתידם של יחסי ישראל-ערב.

בשלהי ימיה של ממשלת נתניהו הראשונה, העריך המזרחן היהודי הנודע, כי "כמה מדרכי הפעולה של הממשלות בישראל כבר עשו למען הפאן-ערביות יותר משעשה מנהיג ערבי כלשהו מאז נאצר". לואיס צפה שתהליך השלום ייעצר ואפילו ייסוג בגלל קנאותם של מנהיגים לא מנוסים באזור, טיפשותם, או שילוב קטלני של השניים. כעבור 12 שנה, מנהיג ישראלי מחזק בקנאותו ו/או טיפשותו, את הכוחות הללו ומחליש את הכוחות המתונים.

בשבוע שעבר הכריז נתניהו, כי ישראל צריכה להביא בחשבון את הכוחות האיסלאמיסטיים הקיצוניים, ובעיקר את איראן, שמנסה לנצל את רעידת האדמה ולחבל ברפורמה הדמוקרטית. וכיצד הוא "מביא בחשבון" את הכוחות המאיימים הללו? במקום לפתוח במו"מ עם התנועה הלאומית הפלסטינית על שטחי הגדה המערבית, נתניהו מנופף בתקדים של מסירת שטחי עזה לחברה-בת של האחים המוסלמים ללא מו"מ. הייתכן שהוא לא מבין שהעמקת הכיבוש היא שמחזקת את החמאס, החיזבאללה ופטרוניתם האיראנית, ולא פתרון הסכסוך בדרכי שלום?

הזעזועים שפוקדים את האזור היו צריכים להזכיר לנתניהו, שהתחפרות בבונקר איננה מרשם ליציבות. תחת זאת, הוא מבקש לנצל את החשש הטבעי מפני מצבים של חוסר ודאות, כדי לקפוא על השמרים. אימת הטרור הפלסטיני סייעה לו פעמיים לסלק את מחנה השלום מהשלטון. מאז שאוטובוסים חדלו להתפוצץ, נתניהו נאחז בפצצה האיראנית. לישראל יש סכסוך עם העולם הערבי, לא עם העולם המוסלמי. כמה מברוני הטרור, בהם ראשי חזית הסירוב הפלסטינית ג'ורג' חבש ונאיף חוואתמה, היו נוצרים. יותר יהודים נטבחו בגלל אמונתם הדתית בידי נוצרים אדוקים מאשר בידי מוסלמים.

הנשיא אנואר סאדאת היה מוסלמי מאמין ובראשית דרכו הסתופף בחוגי האחים המוסלמים. כדי להצדיק את חוזה השלום עם ישראל, נתלה בפסוק מהקוראן: "אם (אויביך) נוטים לשלום - נטה גם אתה". הפסוק הזה קידם את פניו בחוצות קהיר בשובו מירושלים. יאסר ערפאת, שהיה מוסלמי אדוק, אימץ את יוזמת השלום הערבית ממארס 2002. היוזמה אושרה אחר כך בידי 57 מדינות איסלאמיות המאוגדות בארגון הוועידה האיסלאמית (כולל איראן).

מה יקרה אם אחרי תוניסיה, מצרים, לוב ובחריין, המהפכה הדמוקרטית תנצח את שלטון האייתוללות? האם אז יסכים ראש הממשלה להקפיא את ההתנחלויות, לוותר על בקעת הירדן ולחלק את מזרח ירושלים? מה בעצם צריך לקרות כדי שנתניהו יוציא את הראש מהבונקר?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו