בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כרמל אורן | בזכות הפסיכומטרי

תגובות

מאמרה של אבירמה גולן ("מי צריך את הפסיכומטרי", "הארץ" 23.2) ראוי להתייחסות מקצועית שיש בה לא רק אג'נדה חברתית, אלא גם התמצאות בסיסית במיון ומדידה חינוכית. גולן במאמרה בונה טענות, המובילות בסופו לדה-לגיטימציה של מערכת המיון להשכלה הגבוהה בארץ. מעבר למחלוקת לגיטימית, כל החרדים להשכלה הגבוהה חייבים לתת את הדעת לטענות, המופיעות במאמר:

* הבחינה אינה מותאמת תרבותית לקבוצות גדולות של נבחנים - בוני הבחינה בהחלט מודעים לצורך להתאים את הבחינה ולתרגם אותה לקהלי נבחניה (חמש שפות, לקויי למידה). במדינות אחרות בעולם נבחנים כל המועמדים בשפת המדינה. מידת ההטיה התרבותית של הבחינה נחקרה והיא אינה עולה על זו של האקדמיה, שהצלחה בה היא מה שהבחינה מנבאת.

* ההקלות הניתנות ללקויי למידה אינן מספיקות - בוני הבחינה עוסקים ראשית באשרור קפדני של האבחונים, שעל פיהם מבקשים הנבחנים הקלות, במטרה להגן על הוגנות הבחינה ביחס לנבחנים רגילים. שנית, הם מספקים התאמות שמטרתן להעריך את כישורי המועמדים, כך שמגבלתם לא תפריע להערכה זו. מידת ה"מספיקות" של ההתאמות נבדקה מול הצלחה עתידית ונמצאה הולמת. עלותם הגבוהה של האבחונים הללו והמוטיווציה הגוברת לדרוש הקלות בגין לקויות, בעיקר בקרב המגזרים החזקים, אינן עושות חסד עם החלשים.

* הפער בממוצע הציונים בין הנבחנים בעברית לבין הנבחנים בערבית גבוה ממאה נקודות - הפער בציון הפסיכומטרי בין הנבחנים בעברית לנבחנים בערבית דומה לפער בין יהודים לערבים באוניברסיטה.

* יכולת הניבוי של המבחן הפסיכומטרי להצלחה בלימודים, זניחה - תוקף הניבוי של הבחינה הפסיכומטרית גבוה משל הבגרות, משתווה לבחינות המקבילות בעולם, ובעיקר - השימוש בצירוף של ציוני הבגרות והפסיכומטרי מניב את החיזוי הטוב מכל מה שמוכר.

* יש לאמץ את שיטת המיון במהלך הלימודים, המקובלת במקומות אחרים בעולם - באירופה ההסללה נעשית בכיתות הנמוכות, מה שלבטח לא מאפשר ניידות חברתית ובארצות הברית נעשה שימוש נרחב במבחני קבלה. שיעור הלומדים בארץ בהשכלה הגבוהה הוא מהגבוהים בעולם. שימוש בשנה א' כבכלי מיון יקר יותר מהבחינה וההכנה לה, ובמקומות שזה נוסה, נוצרה אווירה תחרותית ולא נעימה, לחץ על מורים להישגים, רמייה, ותסכול עצום בקרב הנדחים בסוף השנה.

* שיאו של המאמר הוא בטענה, כי המבחן הפסיכומטרי משמש מנגנון סינון מובהק, המדיר אוכלוסיות רחבות, המנציח את הפערים העצומים במערכת החינוך, ולכן אינו לגיטימי. בניגוד למה שגולן טוענת, הבחינה הפסיכומטרית אינה מנגנון הדרה ולא מפעל הנצחה. זהו כלי שמטרתו מקסום הישגיהם של המתקבלים, ומניעת רמייה ואפליה על בסיס שאינו קשור עם היכולת הלימודית (כמו שמו של בית הספר התיכון שבו למדו).

יש לשאוף לצמצום פערים השכלתיים, אך לא באמצעות ניפוץ המראה המשקפת את הפערים, אלא תוך צעדים שעיקרם השקעה בחינוך טרם המיון, ובינתיים - באמצעות העדפה מתקנת בעת הקבלה להשכלה הגבוהה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו