בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלוף בן | נתניהו בורח מהקיר

תגובות

שנתיים אחרי שחזר לשלטון, ראש הממשלה בנימין נתניהו כבול בסבך של אילוצים מעיקים ומחפש מוצא. הפופולריות שלו דועכת בסקרים, שם הליכוד נמחץ בין קדימה לישראל ביתנו. ציפי לבני יושבת לבטח במרכז הפוליטי, אביגדור ליברמן מאיים מימין בפירוק הקואליציה, ונתניהו נשחק ביניהם בלי אג'נדה ובלי תקווה. השקט הביטחוני והצמיחה הכלכלית לא מתורגמים לאהדה ציבורית, אלא לאדישות ועייפות מהממשלה.

הלחץ הבינלאומי הולך וסוגר מבחוץ. נתניהו חילץ מברק אובמה את הווטו על גינוי ההתנחלויות במועצת הביטחון, שרק המחיש את בידוד ישראל. "העולם" מאוחד בדעתו שישראל דבקה בסטטוס קוו, ודורש שתרפה מהכיבוש ומההתנחלויות, כתרומתה לסדר האזורי החדש. אזהרות נתניהו שהמהפכות במדינות ערב יחזקו את איראן והאיסלאם הקיצוני, ולכן צריך להתבצר ולהמתין, נתקלות בהתעלמות ודחייה במערב המוקסם מפלא "הדמוקרטיה הערבית".

הפלסטינים מתקרבים ל"ספטמבר הלבן" שבו יכריזו עצמאות - ואם ייתקלו בסירוב ישראלי, יפתחו בהתקוממות עממית כמו במצרים. התנאים שהובילו למהפכה בכיכר תחריר קיימים גם במזרח ירושלים: המוני צעירים חסרי תקווה, שחשופים לפיתויי הגלובליזציה והאינטרנט. אם יצעדו באלפיהם אל העיר העתיקה, ישראל לא תוכל לעצור אותם. נתניהו לא יטבח במפגינים כמו קדאפי.

איראן ממשיכה ללא לאות בתוכניתה הגרעינית, שסיכולה עמד בראש סדר העדיפויות של נתניהו. הסנקציות הבינלאומיות, שגם כך לא הועילו, קרסו בגלל התייקרות הנפט. תולעי המחשב פגעו בצנטריפוגות, אך לא עצרו אותן. האביב בפתח ואתו "חלון ההזדמנויות" לפעולה צבאית, שאולי לא יחזור.

מה לעשות? שר הביטחון אהוד ברק מציע לנתניהו מהלך דו-זרועי: יוזמה מדינית מול הפלסטינים ומתקפת-מנע נגד איראן. תן לעולם את יצהר, וקבל לגיטימציה להפצצת נתאנז. השרים ליברמן ובוגי יעלון מציעים לקדם הסדר ביניים בגדה המערבית, ולוותר על תקיפה באיראן. לשיטת יעלון, שדרוג הרשות הפלסטינית למדינה בגבולותיה הקיימים ימוטט את האיומים הפלסטיניים על ישראל. כראש מדינה מוכרת, מחמוד עבאס יתקשה להפחיד את ישראל בהצפה דמוגרפית, ב"קריסת הרשות" והחזרת הממשל הצבאי, או בחתירה למדינה דו-לאומית. לפי הגישה הזאת, אם אפשר לתת לפלסטינים מדינה בלי לוותר על מילימטר בשטח, ישראל רק תרוויח.

נתניהו בודק כבר כמה חודשים את רעיון המדינה הפלסטינית בגבולות זמניים. יועציו חלוקים: צביקה האוזר בעד, רון דרמר נגד. קשה למצוא נוסחה שתיראה מספיק נדיבה מבחוץ, ולא תוביל לפירוק הליכוד. תוכנית שאול מופז להסדר בשלבים מצטיירת כנוסחה הגיונית, שתפורה למרכז הפוליטי בישראל. אבל הימין יתקשה לעכל אותה, בגלל הבטחתה שהפלסטינים יקבלו בסוף התהליך מדינה בגודל הגדה והרצועה.

נתניהו מתלבט, ובינתיים שובר למרכז בשיטה הבדוקה שלמד מאריאל שרון: עימות עם המתנחלים סביב פינוי מאחזים. גם התירוץ מוכר: "אנחנו במציאות בינלאומית מאוד קשה, לא אכנס עם הראש בקיר", כדבריו בסיעת הליכוד שלשום. בנאומו בכנסת בשבוע שעבר אותת נתניהו על הסדר ביניים, שבו תשמור ישראל בידיה את בקעת הירדן, ותדחה לעתיד את תביעתה להכרה פלסטינית ב"מדינת העם היהודי".

הבעיה של נתניהו איננה מחסור בנוסחאות מדיניות, אלא חוסר אמינותו בעיני מנהיגי הקהילה הבינלאומית. הוא יצטרך לזרוק להם עצם שמנה, כדי שייתנו לו גיבוי ויימנעו מתמיכה בהתקוממות פלסטינית. אבל אז יסתכן באובדן הקואליציה הימנית ונפילה מהשלטון, כמו שקרה לו בקדנציה הראשונה אחרי הסכם וואי. עכשיו הוא עומד בפני הימור חייו: האם להפתיע ב"נאום בר-אילן 2", בתקווה שהסקרים בבית יתהפכו והעולם ייטה לו חסד, או להבין שזה אבוד, וכהונתו פשוט תחלוף כלא היתה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו