בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שאול אריאלי | עבאס, צעד אחר צעד

תגובות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כה שקוע במאבקים פנימיים עם אביגדור ליברמן על "מנהיגות הימין", עד שהוא משוכנע שהעדר משא ומתן עם הפלסטינים, לשביעות רצונם של מרבית חברי ממשלתו, משמעו קיפאון מדיני. נתניהו אינו ער דיו למהלכים המדיניים הנרקמים על ידי הקוורטט, ובעיקר עיוור למאמץ המדיני האדיר שמנהל מחמוד עבאס - במדיניות שונה מזאת של יאסר ערפאת - לטובת הכרה בינלאומית בפלסטין בסוף השנה.

ערפאת, שב-1993 חצה את הרוביקון כשהצהיר שהוא נכון להמיר את חלום המולדת פלסטין על 100% מהארץ למדינת פלסטין על 22% ממנה, נמנע מלהסב את פתח, הבנוי על רעיון המאבק המזוין, לתנועה שייעודה הקמת מדינה בדרך.

אמנם במכתב ליצחק רבין התחייב ערפאת לנטוש את המאבק המזוין, אך בכל זאת ראה באלימות אמצעי לגיטימי לדרבן את עגלת המו"מ כאשר נתקעה. ערפאת התיימר להיות נציג העם הפלסטיני כולו, אך איפשר לארגוני החמאס והג'יהאד להכתיב את סדר היום באמצעות הפיגועים שביצעו בכוונה לטרפד את ההסכם שעליו הוא עצמו חתם.

את המאבק המזוין ראה ערפאת כחלופה היחידה למאבק המדיני. בשעה שנתניהו הקפיא את תהליך אוסלו ב-1996 החזיר אותו ערפאת למו"מ ולחתימה על "פרוטוקול חברון" ו"מזכר וואי", בעקבות אירועי מנהרת הכותל. בשונה מערפאת, עבאס מסרב להיות "פרטנר" לטרור, למרות התהליך המדיני החלול שנתניהו מנסה לנהל. בזאת הוא מוכיח לישראל ולעמו, ש"אין פיגועים (ובכל זאת) יש ערבים". במקום מאבק אלים הוא מציב למאבק המדיני עוד שתי רגליים: האחת, בניית מדינה בדרך באמצעות התוכנית של ראש הממשלה סלאם פיאד, והשנייה, המשלימה לה, הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית.

עבאס פועל לביסוס מחודש של הסמכות המרכזית של הרשות הפלסטינית בהתבסס על רפורמה ביטחונית ורפורמה מוסדית-כלכלית: הדרת החמאס מהמרחב הציבורי בגדה, ריסון גדודי חללי אל-אקצא, אכיפת חוק וסדר ופיתוח כלכלי בדגש על חיזוק מעמד הביניים.

ממשלת נתניהו אמנם נהנית מהיציבות הביטחונית בגדה, המקלה עליה להסתיר את קיום הסכסוך מעיני רוב הציבור בישראל. אך למורת רוחם, עבאס אינו מסתפק בריצוי ישראל; הוא מראה לעולם כי מילא את חלקו במפת הדרכים וכי הוא מצפה שהקהילה הבינלאומית תדרוש מישראל למלא את חלקה.

גיוס הקהילה הבינלאומית נעשה בזהירות; בתחילה ביקש עבאס להשיג גינוי להתנחלויות בכלל ולבנייה בירושלים בפרט, אך הגינוי נמנע על ידי הווטו האמריקאי. המהלך, על רקע התהפוכות בעולם הערבי, מניע את הקוורטט לקיים פגישות דחופות כדי לגבש מתווה מדיני, הצפוי הפעם להיות קרוב יותר לעמדות הפלסטיניות. על פי תפישת עבאס, בהמשך, לקראת ספטמבר 2011, עשויות המדינות שהכירו במדינה הפלסטינית לסלול את הדרך למהלך פלסטיני נועז, שעיקרו הכרה סוחפת של האו"ם.

אז יוכל נתניהו לצעוד יד ביד עם ליברמן ואלי ישי לקלפי. אולם גם אם ייצא מהקלפי מנצח, עלולה לחכות לו מהעבר השני מדינה פלסטינית מוכרת וכבושה, שעבאס "הטיס" מתחת למכ"ם הכבוי שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו