בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דב הלברטל | עידן שקיעת הרבנים

תגובות

הציבור הדתי והחרדי צריך להיות מוטרד מאוד מהרבנים המייצגים אותו. חלון הראווה הדתי, המשתקף בהתבטאויות הפומביות של הרבנים, הוא בלתי מוסרי, לאומני וגזעני, באופן המעמיד בסכנה את הרלוונטיות של היהדות ביחס לעצמה, בוודאי ביחס לאומות העולם.

כי ביום שההיסטוריה תשפיל את עיניה לתקופה זו, היא תשפוט אותה כעידן שקיעת הרבנים. דווקא בתקופה שבה מתפתחת התורה המדינית של אומות העולם כבשורה חדשה של מתינות, דמוקרטיה וזכויות אדם, בשורת היהדות הולכת ומתנוונת אל עבר פינה חשוכה.

העם שנתן לעולם את הספר המכונן של כל הדתות כמעט, המקנה השראה למיליארדים בעולם, הולך ונהפך להערת שוליים, במעין תהליך של חילול הרוח היהודית. ההיסטוריון הצרפתי ריימון ארון כתב: "בפוליטיקה הבחירה לעולם אינה בין טוב לרע, כי אם בין המצוי לבזוי". לצערי, הרבנים הוכיחו שהם בוחרים בבזוי.

זו הסיבה לכך שעלינו, על הציבור הדתי והחרדי בפרט, לקום ולומר: לא. לא למגמה הלאומנית של חלק גדל והולך מהרבנים, המאדירים את ערך האדמה על חשבון האדם, מתוך פרשנות מוטעית של מקורות ההלכה, באופן המהווה מכשול לשלום וסיכון חיים. זו הסיבה לכך שעלינו לקום ולומר: לא. כי מכתב הרבנים האוסר השכרת בתים לנוכרים הוא ביטוי לשחר עגום וקודר של גזענות ושנאת הזר.

זו הסיבה לכך שעלינו לקום ולומר: לא. כי מכתב התמיכה בנשיא לשעבר משה קצב הוא קריאת תיגר על מוסדות הצדק ומשקף מגמה מעמיקה של משיחיות הזויה, הממשיכה את הסאגה של סירוב פקודה ומובילה לאנרכיה.

זו הסיבה לכך שעלינו לקום ולומר: לא. לא ליהדות המבססת את בשורתה על ערבוב בין מיסטיקה לדעות קדומות ומציעה בעידן התבונה קמיעות ומים קדושים כאופיום להמונים.

זו הסיבה לכך שעלינו לקום ולומר: לא. כי תופעת החזרה בתשובה בהתנהלותה בידי רבנים, בנאומים מתלהמים על גיהנום צפוי, מביאה למחיקת הזהות של האדם, הנהפך לפגע לעצמו, למשפחתו ולסביבתו.

הזעקה צריכה להדהד מסוף העולם ועד סופו. כי היהדות מאבדת יותר ויותר את אור רוחב הדעת, ההשראה לעולם, המתינות והפנים המאירות שבקעו ממנה עת היתה מגדלור רוחני, המפיץ את אורו לעולם כולו, ושוקעת אל חוסר רלוונטיות, קיצוניות ופנים מחמירות.

דווקא בתקופה של עצמאות מדינית היה אפשר לצפות להתפתחות ושכלול של הבשורה הדתית. אך נראה שההסתגרות בהוויה הישראלית, תוך כדי התעלמות מכל תרבות אחרת, והכוח הפוליטי שניתן בידי הדת מביאים להתבטאויות כוחניות, המשקפות חוסר הבנה מוחלט של החיים בעידן גלובלי, ומרחיקים אל תהום הנשייה היהודי עקרונות של חירות, כבוד האדם וסובלנות.

מרטין לותר קינג טען, כי יש לגנות את המעשים הרעים, אך לא פחות מכך את השתיקה המחרידה של הטובים. עלול לבוא יום, שבו הדמוגרפיה תאמר את דבריה; וכפי שהגנרליסימו פרנקו העניק לכנסייה לא רק פטור מחסינות מכל התערבות המדינה בענייניה, אלא גם זכות לצנזר כל מלל, בכתב או בעל פה, שלא נשא חן בעיניה, יקרה הדבר גם כאן.

לכן, בטרם יהיה מאוחר מדי לעצור מגמות אלה, על הטובים להפר את שתיקתם, כל עוד קולם יכול להישמע ושורות אלו ניתנות לכתיבה.

עלינו לפעול כדי שתקופה זו, של גילויי צרות דעת ובידוד של היהדות, תירשם כאפיזודה חולפת, ולא כאתוס יהודי חדש ומאיים. זו הסיבה לכך שהקהילה הדתית והחרדית צריכה לקום ולחדש את הקול המוסרי היהודי בקריאה נחרצת ונחושה, האומרת: לא לרבנים.

הכותב הוא מרצה למשפט עברי באוניברסיטת חיפה והיה בעבר ראש לשכת הרב הראשי לישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו