בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספי רכלבסקי | הדרך לתחריר שבקלפי

תגובות

בקרוב תחגוג ישראל 44 שנים לכיבוש. זה תקופה ארוכה שמדובר בכיבוש הקולוניאלי האחרון בעולם. אחרי מהפכת תחריר האזורית, הסיכוי שיתאפשר לישראל להיות הקדאפי האחרון במזרח התיכון אינו קיים. גם דיקטטורת ההתנחלויות, המתנדנדת תחת הלחץ, חייבת עכשיו ליפול.

תחריר הישראלית היא בקלפי. אם יושגו בקרוב 61 מנדטים שאינם ימין, סביר שיחול שינוי דרמטי במציאות. גם מי שאינו שלם עם כל מרכיבי ה-61 העתידיים צריך לזכור שגם יצחק רבין, ערב הבחירות ב-1992, עדיין לא היה "רבין". ניצחון ה-61 שלו למחרת, ושעת הכושר העולמית בעקבות מלחמת המפרץ, הביאו לשינוי. אירועי תחריר מייצרים רוח עולמית ואזורית חזקה בהרבה למען העולם הדמוקרטי.

לניצחון 1992 תרמה משמעותית מרצ בראשות שולמית אלוני. בשיא כוחה הרדיקלי, הליבידינלי והמשמח תיפקדה מרצ כקוראת התיגר על הסדר הקיים - קריאה שהביאה לאחוזי הצבעה גבוהים של צעירים וערבים; תיגר שאיפשר לרבין להיתפש כמתמרכז בקוראו: "לא לשמאל הקיצוני ולא לימין הקיצוני - רק רבין". מעשים שאיפשרו לבוחרי מרכז ומרכז-ימין רבים להצביע לגוש הלא-ימין.

זה זמן רב שהציבור המתקרא שמאל מחטיא אפוא את ייעודו המוסרי והפוליטי. כשנשמעות משמאל אמירות פרגמטיות כמו "ההתנחלויות מזיקות לשלום" - נאמרים דברים מזיקים. ואם אין תהליך שלום, כלום מותר למדינה לבנות מחוץ לגבולותיה? ועוד במצב שבו בשטחים ובירושלים רק היהודים אזרחים? מובן שלא.

תפקיד השמאל העקרוני, שנתפש כלא-פרגמטי, הוא הכרחי בבניית המפה הפוליטית המנצחת. לא הוא שמנצח בבחירות, אבל בלי קול חד וצלול זה - לא יתאפשר ניצחון.

הימין בישראל הבין זאת. מימין לקול "הפרגמטי" - הטוען בשם הצורך הביטחוני בשטחים וה"אי-אמונה בערבים" - התקיימו תמיד הקול והמחנה הליאורייני עמידרורי, המייחס חשיבות עקרונית ל"שטחים הקדושים". המדובר ביתד האידיאולוגית-עקרונית והמפלגתית המחזיקה את המאהל כולו. היא שמאפשרת לאביגדור ליברמן להיתפש כיותר מרכזי מ"האיחוד הלאומי"; ולנתניהו - איש הימין הרדיקלי - לשחק את המרכז-ימין.

רבין, לפני שנהיה "רבין", ייצג טעות שכיחה נוספת במרכז-שמאל הפרגמטי-ממסדי, בהציעו לאריאל שרון ב-1982 להדק את המצור על ביירות, במלחמה שבה לא תמך. הצעות כ"הסכם ז'נווה" סימפטיות יותר, אך מתכונים מפורטים לשליט הימני אינם מתפקידי הלא-ימין. להיפך. ההצעה הברורה חייבת להיות החלפת השלטון. קריאת תיגר על "הסדר" האנטי-דמוקרטי הקיים.

בהתמודדות של שלי יחימוביץ' יש לכן תרומה להעצמת המחנה האידיאולוגי של המרכז המעט-שמאלי, שבו היא מיקמה עצמה, כשגבה לפלסטינים. חזרת זהבה גלאון לכנסת חשובה אף יותר. הצורך בקול שמאלי, רדיקלי, ברור וחד מול הגל הגזעני והאנטי-דמוקרטי בישראל; קול מפלגתי המייצג גם את הרצון העולמי בשינוי דמוקרטי עמוק במזרח התיכון - נהפך עכשיו לכורח קיומי.

לשמחה הפמיניסטית הגואה בלב - עם אתגור הסדר הקיים בידי נשים, שיחזירו את ישראל לימי אלוני העליזים - נוסף דבר שהוא אפילו מעל לג'נדר. מי שיקומו עכשיו באון, במרץ ובשקיקה על הסדר ההתנחלותי השולט - יגלו שהרוח העולמית והפנימית מנשבת בגבם. הממסד השליט שעיוות את ישראל מתנדנד תחת הלחץ. זה הזמן להפילו. מי שיפעלו עכשיו יוכל להביסו בקלפי ולחולל מהפכה בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו