בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יונתן דייוויס | אין מומים קלים

תגובות

האם ראוי להעניק חיסיון לרופאים שהתרשלו ולא גילו מומים במעקב הריון? איגוד הגינקולוגים הגיש באחרונה ניר עמדה לבית המשפט העליון, שבו הוא מציע כי לא ישולם פיצוי לניזוקים שנולדו עם "מומים קלים" שלא התגלו במעקב ההריון. בית המשפט העליון בוחן בימים אלה בהרכב מורחב של שבעה שופטים את היקף העילה של "הולדה בעוולה" שהוכרה לפני 25 שנה בפרשת זייצוב. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע כי בכוונתו להקים ועדה ציבורית שתבחן את ההיבטים הקשורים לאחריותם המשפטית של מבצעי בדיקות במהלך ההריון.

בפרשת זייצוב נקבע עקרונית שאדם שנולד במום זכאי לתבוע את הרופאים על כך שלא מנעו את לידתו במום. המחלוקת בין השופטים התייחסה לחומרת המום. שופטי הרוב קבעו שכל מום הוא בר פיצוי ואילו שופטי המיעוט קבעו שניתן לקבוע רק בשל "מומים קשים" שאינם מאפשרים חיים באיכות סבירה.

מאז חלה התפתחות אדירה בטכנולוגיה הרפואית, וכיום ניתן לגלות בבדיקות אולטרא-סאונד סטנדרטיות ובבדיקות MRI, כמעט כל מום מולד, ולהעמיד את האשה בהריון על עובדת המום, כדי שתחליט אם היא מעוניינת בהמשך ההריון.

במקביל להוראות משרד הבריאות, הקובעות שאשה זכאית לבדיקת אולטרא-סאונד אחת בכל שליש בהריון, פורחת לה תעשיית מכוני אולטרא-סאונד פרטיים המושכת אליה נשים רבות שאינן מסתפקות ברפואה הציבורית. מטבע הדברים, המכשור ברפואה הפרטית משוכלל יותר, וכך ניתן לבצע בדיקות ממוקדות שיש בהן לחשוף מידע מלא על אודות מצבו הבריאותי של העובר.

הרופאים המנהלים את מכוני האולטרא-סאונד הפרטיים מבקשים היום, באמצעות נייר העמדה, לצדד בעמדת המיעוט בפרשת זייצוב, לפיה לא ניתן לתבוע את הרופאים אם המום עמו נולד התינוק הוא כזה המכונה על ידם "מום קל". חוסר כף יד, חוסר זרוע וגמדות, מוגדרים "מומים קלים". קשה להשלים עם עמדה זו שיש בה ניסיון מובהק להתנער מאחריות ולהעניק חסינות מפני תביעות על רשלנות רפואית באי גילוי מומים קלים. גם הניסיון להגדיר מהו מום קל או קשה מקומם.

בחברה בלתי סובלנית כשלנו, אדם נכה נתפש כחריג. גם כך מתקשים נכים עם "מומים קלים" להתקבל לעבודה ואין מוסדות ראויים שיכולים לטפל בהם מפני שהם סובלים ממומים קלים. הנזק הגופני והפסיכולוגי הוא לא רק של הניזוק אלא גם של משפחתו, שצריכה לגדל אותו במומו ועליה נופל כל הנטל.

הטכנולוגיה הרפואית המתקדמת מאפשרת לגלות ביתר קלות דווקא את המומים הקלים, לפיכך בעמדת האיגוד הגינקולוגי יש מסר שלילי של התנערות מאחריות והתעשרות על חשבון הנשים הפונות לרפואה הפרטית. אין לעמדה זו אח ורע בחברה שבה בעלי מקצוע צריכים לתת את הדין על התנהגות רשלנית. היעלה על הדעת שאדם הרוכש דירה מקבלן יוותר מראש על תיקון ליקויים בדירה אם הנזקים שיתגלו בה הם קלים? האם יעלה על הדעת שניתן לפטור עו"ד מאחריות מקצועית אם התרשל וגרם לנזקים כספיים רק כי מדובר בתיק קטן (מבחינתו של עורך הדין)?

ישנם טעמים רפואיים משפטיים ומוסריים לדחיית עמדת הגינקולוגים, אך הביקורת העיקרית היא כלפי הגישה הפטרנליסטית שלהם. הרופאים מבקשים להתנער מאחריות לתוצאה, מבלי ששיתפו את האשה ההרה במידע ובהחלטה מה יעלה בגורל פרי בטנה. יודגש שההחלטה על גורל ההריון הוא חלק מזכות ההורים לתכנון המשפחה שהרי בסופו של דבר, לא הגינקולוגים יגדלו את הילדים שנולדו ב"מום קל".

כדאי שהוועדה שיקים היועץ המשפטי לממשלה תיתן דעתה בעיקר למשפחות היילודים שנולדו עם "מומים קלים", ולזכותן לתכנון משפחה בריאה, ולא תידרש לטענות הבאות ממקום שבו רופאים אינם מוכנים ליטול אחריות חברתית להתנהגות רשלנית שגרמה לנזק.

עו"ד דייוויס הוא עורך כתב העת "רפואה ומשפט", והיה יו"ר תחום נזיקין בלשכת עורכי הדין



סקירת אולטרא-סאונד. לא הגינקולוגים יגדלו את הילד שנולד עם מום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו