בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רונית פיסו ודרור אטקס | חובת גילוי בערבון מוגבל

תגובות

בואו נדבר על דמוקרטיה ושקיפות. בשם ההגנה על הדמוקרטיה והרצון להבטיח שקיפות חוקקה הכנסת לפני ימים מספר את "חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-2011", שבעיקרו נועד לחייב ארגונים המקבלים כסף ממדינות זרות, לדווח בכל רבעון על הסכומים שקיבלו ועל המטרות שהתחייבו לקדם באמצעותם.

מי שיטרח לעיין בנוסח החוק, ילמד שספק אם הדאגה לדמוקרטיה ולשקיפות עמדה לנגד עיניהם של יוזמיו. על מנת להיווכח בכך, די לצטט כלשונו את הסייג לחוק בסעיף 7, תחת הכותרת "דין המוסדות הלאומיים": "הוראות חוק זה לא יחולו על ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל וקרן קיימת לישראל, וכן תאגידים שבשליטתן".

מדוע מצא המחוקק צורך מיוחד להחריג דווקא את אותם גורמים? וכי לא מגיע לאזרחי ישראל לדעת מאין מגיעים הכספים למוסדות הלאומיים? מה כבר יכול להיות סודי באפשרות שישנן מדינות התומכות כספית בקידום הרעיון הציוני? ואולי יתברר שקק"ל וההסתדרות הציונית מקבלות כסף ממשלות אירופיות?

האמת היא, שממשלות אלו, כמו רוב מדינות העולם המערבי, מאפשרות לישראל להמשיך במשחק כפול של דמוקרטיה ליהודים, תוך קיום שלטון טרור כלפי פלסטינים בחצרה האחורית.

אותם מיליוני דולרים בודדים המועברים מדי שנה לארגונים ישראלים המזוהים עם השמאל, הם כאין וכאפס לעומת סכומי העתק שאותן מדינות מעבירות לטובת החזקת הכיבוש ומפעל ההתנחלויות. זאת בראש ובראשונה באמצעות הנשמתו הכספית של קבלן המשנה שישראל משמרת לשם טיפול בצדדיו הפחות זוהרים של הכיבוש, הלא היא הרשות הפלסטינית.

ספק אם ישנם כיום כביש, בית ספר, באר מים או מרפאה ברחבי הגדה שאין לצדם שלט של סוכנות סיוע או ארגון זר של אחת ממדינות המערב, שבנדיבותן (או כסילותן) ממשיכות לחסוך מיליארדי דולרים למשלם המסים הישראלי, שהיה אמור לשאת בהוצאות הכספיות לאחזקתם של תושבי השטחים. בכך מדינות אלו מאפשרות לישראל להמשיך וליהנות מכל העולמות: גם לגזול קרקעות, וגם להתנער מאחריות כלפי האוכלוסייה שממנה האדמות נלקחו. במציאות אופטימלית זו למה לעזאזל באמת לעשות רוויזיה במדיניות ההתנחלויות?

עם זאת, כדי לפזר את ערפל העמימות, טוב יהיה אם יואילו הח"כים שעיקרון השקיפות הוא נשמת אפם, לחלוק עם אזרחי המדינה מידע גם באשר לאופן שכספיהם מוצאים לקידום סדר יומו של הימין המתנחל. האם יש למישהו מושג כמה כסף השקיעה בגדה החטיבה להתיישבות (המקבלת את כל כספיה מתקציב הממשלה), תוך שהיא רומסת כל חוק ועקרון של התנהלות תקינה? או לחלופין, האם יש גורם שמוכן לומר כמה כסף השקיעה החברה הבת של קק"ל "הימנותא", ברכישת נכסים ואדמות במזרח ירושלים ובגדה המערבית לטובת המתנחלים?

התשובה לשאלות הללו (שהן לא יותר מאשר דוגמיות מקריות), היא כמובן "לאו" מהדהד ומתמשך, למרות שמדובר בעתידם של כל אזרחי ישראל, המעוצב באמצעות שימוש נפתל ולא פעם ממש מושחת, בכספי משלם המסים. על מנת לשנות מציאות שערורייתית זו באופן מהותי, דרושה למעשה גמילה של הממסד הממלכתי הישראלי מהרגלו הכרוני להונות, להסתיר ולכחד, בכל הנוגע לדרכים שבהן המדינה מקדמת סדר יום, ובשאלה כמה זה עולה - וכל זאת בעניינים שהם במקרה הטוב שנויים במחלוקת ציבורית קשה, ובמקרה הרע - שלמרבה הכלימה הוא גם השכיח - פסולים חוקית ומוסרית.

הכותבים עבדו בעבר בארגונים ישראליים המקבלים כספים ממדינות זרות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו