בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמיר אורן | על מה הם יילחמו?

תגובות

אלוף משנה אורן אבמן הוא מפקד החטיבה הגדולה ביותר בצה"ל, חטיבת "כפיר" של פיקוד המרכז - אלפים רבים של חיילים, יותר מחיל הים כולו, בשישה גדודים. אחד מהם, "חרוב" או "דוכיפת", יהפוך בשנה הקרובה לגדוד סיור, עם שדרוג מעמדה של "כפיר" לחטיבת חי"ר מעולה.

עוד לפני שזה יקרה עלולים גדודי "כפיר" וכוחות אחרים למצוא עצמם בעימות קשה עם הפלסטינים בגדה, בכל רגע ובמיוחד בסוף אוגוסט או בתחילת ספטמבר. הרקע: לקראת הדיונים באו"ם על הקמת מדינה פלסטינית, בתמיכה בינלאומית נרחבת. ישראל תיקלע למגננה בשתי חזיתות - המדינית בניו יורק, הביטחונית מצפון השומרון דרך ירושלים עד דרום יהודה.

על פני השטח, אין סימן מובהק להתנגשות הממשמשת ובאה. שורר שקט מטעה, הנובע מהצלחות סיכול של צה"ל והשב"כ ומפעילות נמרצת של מנגנוני הביטחון של הרשות. אלא שהעדרם של הסימנים המעידים אינו יכול ללמד מה לא יקרה. ההתפתחויות אינן רציפות-קו; הן דומות יותר לדריכת קפיץ שסופו להשתחרר באחת.

בשבוע שעבר יצאו אבמן ומפקד גדוד "דוכיפת" של החטיבה מבסיס הגדוד שבבית-אל לתצפית על צומת איו"ש שבסמוך. המג"ד, סגן-אלוף רז שריג, היה ב"דוכיפת" גם לפני עשור, כמפקד צעיר, וזוכר היטב את התהפוכה המהירה ביום פרוץ המהומות בשטחים. רגע אחד, בבוקר, נסע בשלווה עם מכוניות פלסטיניות בצומת; רגע שני, בצהריים, תפס שם עם חייליו מחסה מקליעי צלפים שהסתתרו בין מאות מפגינים; ובשלישי כבר הוזעקה למקום תגבורת שריון, שלכבודה נקרא תל הטרשים "גבעת הטנק".

שריג יודע כמה חד ומיידי יכול להיות המעבר מאווירת צמיחה כלכלית והפסקת אש להתנגשויות אלימות; ואבמן הקדים ולמד לקח זה בלבנון, שם היה המפקד האחרון של הבופור. למרות ההכנות לפינוי צה"ל מאזור הביטחון ואף קביעת תאריך יעד מוצהר להשלמתו, היתה ההתמוטטות פתאומית, בשרשרת האירועים שהתחילה בתהלוכה עממית שהביאה לקריסת צד"ל ולניצול ההישג בידי חיזבאללה.

מחמוד עבאס וסלאם פיאד, ואם לא הם הצעירים האלמונים (עדיין) בשטח שיניפו את נס המרד וינהיגו את האתגר הבא לישראל, יתפתו עוד יותר לנהוג כך בעוד כחצי שנה. זאת רוח הזמן, רוח האזור, ובמבצע משולב של אש ותמרון, זה יהיה המהלך הכוחני שיסייע להסתערות המדינית באו"ם, גם ללא ירייה אחת מצדם: די בהפגנות עממיות, בתהלוכות המוניות ובהתגרויות אלפים ורבבות לנוכח מצלמות העולם. מעודדים מדוגמת מדינות ערב בחודשים האחרונים, הם לא יחששו לפגוע באהדה העולמית כלפיהם. זו, על כנפי גולדסטון ומרמרה, תגדל ותמנע מצה"ל להפעיל ביעילות את נשקו. בכך יתממש החלום הערבי הישן, להסתייע בהתערבות זרה לקיזוז יתרונה הצבאי של ישראל.

צה"ל ניצח את הטרור הפלסטיני, אך מאז חלפו חמש-שש שנים וצמח נוער שלא ידע על בשרו את מבצע "חומת מגן" ונגזרותיו. רישומו של הכוח נשחק. בתקופה דומה עברה מצרים מתבוסת ששת הימים ליוזמת יום הכיפורים.

בצאת הפלסטינים לכפות על ישראל הכרה במדינה שגבולותיה למעשה מוסכמים על העולם ואף על רוב הישראלים, לאיזו תכלית תשלח הממשלה את צה"ל להילחם נגדם? על מה ולמה תונחת על הצבא הוראת הבלימה במחיר דמים של בנימין נתניהו, אהוד ברק ועמיתיהם, ביניהם מי שקוראים בעצמם להקמת מדינה כזאת, אם גם לא באמצעים כאלה? כיצד ינומקו פקודות להרוג ומשימות של טוב למות בעד ארצנו-אך-לא-מדינתנו? בפחד מהמתנחלים ומהאגף הימני של הליכוד?

מה שחוו ב-2000 אל"מ אבמן בלבנון וסא"ל שריג בגדה ספג שם וגם שם מפקדם, בני גנץ, שבחן אתמול בביקורת-פתע את בסיס האימונים של "כפיר". מעל לרמטכ"ל גנץ ממשלה אובדת דרך. מתחתיו - צבא המסתכן במשבר אמון חריף. חובתו להתריע עכשיו ובחריפות מפני מערכה מיותרת וכושלת, שהכרח למנוע אותה ביוזמה מדינית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו