בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נרי ליבנה | עוד יום שמח כזה

תגובות

בבנק בירכו אותי ב"יום אשה בינלאומי שמח", אבל אני אמרתי להם שהייתי מעדיפה לקבל מהם מזומן. פעמיים באותו יום התבקשתי להשתתף בדיונים רדיופוניים, שנושאם - האם לא הגיע הזמן להפסיק במאבק הפמיניסטי ולמה אנחנו ממשיכות לשעמם גברים?

המאבק הפמיניסטי - המתואר על ידי קוראי "בלייזר" וגם בכתבה שהתפרסמה בשבוע שעבר במקומון תל אביבי כ"שנאת גברים" - הוא בראש ובראשונה מאבק על זכויות האדם. אפילו מכוערי הנפש שבתוכנו אינם מעזים לשלול מכל וכל את הנחיצות של זכויות האדם; אם לא לכל אדם באשר הוא, לפחות לאנשים מסוגם. אפילו אלי ישי, שאינו מכיר בקיום של זכויות אדם לילדים שאינם יהודים כשרים, נלחם בכל עוזו למען זכויות יתר כשמדובר במגזרו שלו.

אבל אפילו ישי, החרד כל כך לזכויות היהודים בכלל ושל חובשי הכיפה הספרדים בפרט, יוצר הפרדה בין זכויות האדם לזכויות האשה. "כל כבודה בת מלך פנימה" (כלומר, שבי בבית ואל תתערבי בעניינים חשובים) - זאת התשובה הקבועה שיקבל כל מראיין מתחכם לשאלה מתי כבר תהיה חברת כנסת בש"ס.

ואילו המורה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף, הסביר רק השבוע, אולי לרגל יום האשה הבינלאומי, את דעתו על ההבדלים הבלתי ניתנים לגישור בין גברים לנשים.

נשים, אם לא ידעתם, כשהן רואות חתולה נדרסת - הן בוכות. אפילו שזה רק חתולה. מה חבל שאי אפשר לפטור את הרב בהתעלמות גמורה. ברור, שמתחת לשמלה מתחבאת אצלו שנאת נשים, המנחה תנועת דיכוי נשים הולכת וגדלה.

במדינה כשלנו, שבה אין שום הפרדה בין דת ומדינה, המאבק הפמיניסטי לא יסתיים עד שתתקיים הפרדה כזאת. משום שכל עוד הדת מנהלת אותנו, מעמדנו כנשים נחשב כנחות, ולא רק לצורך הדיונים במעמד האישי.

בדיוק ביום האשה הבינלאומי היה אמור להינתן גזר הדין במשפט של הנשיא האנס משה קצב. נכון, היתה יכולה להיות סמליות מעודדת לעובדה, שדווקא ביום האשה הבינלאומי יקבל סוף סוף תוקף חוקי הרעיון החדש יחסית, שעל פיו יצאה מן האופנה זכות הלילה הראשון לפיאודלים מכל סוג.

הגיע הזמן שיפנימו, שבאמת הממזרות שינו את החוקים, ולא יעזור להם עד כמה ממולחים, יקרנים ומקושרים יהיו עורכי הדין שייקחו לעצמם. אם כי על פי מחקר שהתפרסם לא כבר, בעניינים של הטרדה מינית בית המשפט מושפע הרבה יותר מדי ממעמד עורכי הדין המייצגים את הצדדים - לרעת מי שאין באפשרותן לשכור את אביגדור פלדמן, למשל.

הלוואי שהמאבק הפמיניסטי היה המאבק החשוב ביותר שהיה עלינו להיאבק כאן כדי להעניק צביון של הוגנות לחברה המתנהגת בשפלות.

"הבן שלי הרג לכם את הילד", אמרה שלשום לטלוויזיה דודה של אחד הנערים שרצחו, מחמת קנאה, את בן כיתתם סיאם אבו קאייס מרהט, "אז תיקחו ילד שלי ותהרגו אותו. אבל למה לשרוף את כל הכפר?"

שש פעמים החזרתי את השידור לאותו משפט שאומרת אותה אם לילדים, המוכנה כנראה שירצחו לה ילד כדי לא לפגוע ביחסי השכנות בין הגברים ראשי החמולות ברהט.

אולי כשאת מבלה את חייך כאזרח סוג ד' במשפחתך (אחרי כל הגברים במשפחה), קל לך כנראה יותר לוותר על החיים של מי שאינם נחשבים לשלך, אלא של בעלך. מצב האי שוויון של הערביות גרוע לאין ערוך משלנו.

יעברו שנות דור, עד שהמאבק הפמיניסטי יוכל להיחשב כמיותר. זה יקרה כמובן בעיקר לאחר שמי שיפעלו לשיפור המצב יהיו נשים. בשכר מופחת, כמובן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו