בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | שלושה טוקבקיסטים ואחד שיודע

"נדבר על זה בבית", ערוץ 2, 18:50

תגובות

בנימין בן-אליעזר נפל למשכב. לו הייתי אדם מאמין הייתי מתפלל לשלומו אבל בתור חילוני תלוש, כל שנותר לי זה לקוות שהוא ייצא מזה. עמנואל רוזן ניצל את אשפוזו של פואד כדי לנהל דיון בנושא זכות הציבור לדעת את מצבו הבריאותי של נבחריו. הדיון חשוב וראוי. קיים בארץ טאבו בנושא זה כמו בנושאים אחרים הקשורים לחייהם של מנהיגינו. כלי התקשורת מחפים על נבחרי הציבור וכשמתפוצץ הפיאסקו הם שואלים למה איש לא טרח ליידע את הציבור. רוזן בחר לא רק להציף את השאלה העקרונית אלא גם לפרוץ דרך ולנפץ את הטאבו. הוא סיפר ששר בכיר בממשלה נאבק בימים אלו במחלת הסרטן. מיהו השר? זה לא משנה. שמו נותר חסוי ורוזן הפנה את הצופים לאתר אינטרנט שמפרסם את שמו המלא. רוצים לדעת מי זה? חפשו שם. לא מצאתם? חפשו את החברים שלכם. בכך נוקט רוזן בשיטה האומללה של "ללכת עם ולהרגיש בלי". הוא מפרסם את תמונת השר אבל רק בצללית. בואו ננסה לזהות את הצללית, נדמה לי שהיא מרכיבה משקפיים אבל אולי זו צללית אילוסטרציה. רוזן הוא כמו ילד שאומר "יש לי סוד אבל אני לא יכול לספר אותו". אין שונה בין הדיווח על השר החולה לבין אייטם רכילות בסגנון "איש טלוויזיה ותיק עזב את הבית לטובת מגורים משותפים עם מתמחה צעירה". מה הטעם באייטם כזה? אין טעם אבל מדורי רכילות נחותים במיוחד משתמשים בו כדי שהטוקבקיסטים יחגגו עם הילולת ניחושים.

גם אצל רוזן חגגו הטוקבקיסטים, שלושה במספר. שופט אחד בדימוס ושני מתמודדים לשעבר ב"האח הגדול". מנחם בן הודיע שיש לחשוף את מצבו הרפואי של כל אדם שמשפיע על חיינו, ועל הדרך רמז שהנסיגה מסיני וההתנתקות הן החלטות שהתקבלו תחת נסיבות בריאותיות בעייתיות. מרב בטיטו מאידך הכריזה שהיא מוותרת על הזכות לפשפש בתיקיהם הרפואיים של מנהיגיה. השופט לשעבר שלי טימן, טיפוס ססגוני, שמח ושש אלי מצלמה, טען שבדרגים הגבוהים יש להנהיג שקיפות בריאותית מלאה. פחות משלוש דקות הקצה רוזן ל"דיון" בין השלושה. שעון בולט ספר את השניות לאחור עד שסתם להם את הפה בזמזום. אם רציתם לקבל רב-שיח מעמיק בנושא ציבורי חשוב, קיבלתם שלוש כותרות שטחיות מפי שלושה דעתנים מקצועיים. כך היה גם באייטמים הבאים על יחסו של יהורם גאון לזמר המזרחי, על שילוב נשים במטכ"ל ועוד נושאים שמזמינים דעות קלות. במילים אחרות: פתיון טוקבקים. ועל המגיבים האוטומטיים ניצח עמנואל רוזן, אחד שיודע. יודע אבל לא יכול לספר. טלוויזיה היא מדיום שטחי, שקשה לנהל בו דיון עומק רציני. הבעיה מתחילה כשהשטחיות הופכת מכורח לאתוס.



''נדבר על זה בבית''. ''יש לי סוד אבל אני לא יכול לספר אותו''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו