בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוסי שריד | טור רכילות

תגובות

טור זה כבר התוודה בעבר על התמכרותו הקשה למדורי הרכילות. שבעה מדורים כאלה צריך לעבור כדי להתמצא - מתי והיכן ולמה מוצא מין את מינו. במפת ההתרועעות של ישראל אין שביל זהב, יש שביל כסף.

זאת שיטת הקריאה המושכלת - קודם עמודים אחוריים ורק אחר כך עמודים ראשונים - והיא שוב הוכיחה השבוע את אוריינותה: במסעדה תל אביבית ידועה הושק רכב חדש שבא למדינה. הכיבוד היה כיד השף, בצד סיגרים מקובה ושמפניה מצרפת. שעונים הוצעו שם למכירה במחיר התחלתי של 20 אלף שקל (כל הפרטים לקוחים מהמדור "הכל אישי" ב"TheMarker" ושמות המותגים שמורים במערכת).

אין טעם למנות כסוחר-רכב את כל המי-ולא-מי שהוזמנו וקפצו. מדובר באותה להקה קבועה, שנודדת ומודדת מוצרי יוקרה בהנחת סלב: זאת שנשמטו תחתוניה בשידור חי, וזאת שעל עליוניה ערג הבמאי כאייל מיוחם, וזה שמתהלל בריבועי בטנו העשויים עשת-שן, וזה שמפחלץ אותם אחד-אחת בתקווה עלובה לנעורי נצח; בקיצור, כל הווייט-טראש של הסצינה המקומית.

מי לא היה שם, וגם הבן-של היה. במפתיע הופיע עם חברה אישית ועם מאבטח ציבורי. עדיין מהדהדות באוזנינו הפצרותיו של ראש הממשלה לבל ניטפל לקרובי משפחתו; עדיין זכורה מסיבת העיתונאים בגרמניה, בנוכחות הקנצלרית, שבה ביקש בנימין נתניהו להניח לרעייתו ולבניו. בקשה כזאת צריך לכבד.

בתנאי, בתנאי שבני הבית עצמם מקפידים לשמור על רשות היחיד שלהם ואינם מתפרצים לגוב הפפראצים - לפרסם ולהתפרסם, לבשם ולהתבשם. מי שנכנס במודע לפרדס היחצ"נות והמציצנות עלול להיפגע. האם ויליאם וקייט והמאבטחים היו מכבדים בנוכחותם יבואן שאפתן מיפאן? האם יש כאן איתות של מוכנות למלוכנות?

זאת מכונית טובה, שלכבודה נתכנסנו, זריזים וסליזים מקדימים לרכוש אותה. היא "ייחודית ואקסקלוסיבית"; היא "מעניקה חוויית בעלות מושלמת"; היא נועדה "לאנשים התובעניים ביותר, שחשוב להם להפגין את ההצלחה שלהם, ולא לאנשים מופנמים". רק רגע, בבקשה, אני מקיא ומיד חוזר.

חזרתי, ולכן אסכם: "עכשיו גם בישראל", ומחירה - כחצי מיליון שקל, לא הכל כלול, ובכל זאת יותר זול מדירה.

יותר משהופתענו - בהחלט התאכזבנו. הרי נתניהו הצעיר קיבל חינוך טוב בבית, שעליו למדנו מפרסומים תכופים. למדנו, שהמשפחה הראשונה יוצאת בכל הזדמנות לטיולי מורשת ברחבי הארץ, מתוודעת מקרוב לסלע קיומנו ולשורשיו; למדנו, שבבית הזה - בירושלים או בקיסריה - שבים אל המקורות, ובתנ"ך הוגים יומם ולילה, הבן שומע מוסר אביו ולא נוטש תורת אמו. בבית נתניהו לא חיכו, מן הסתם, להנחיות שר החינוך כדי לבקר בחברון.

ומה יצא מכל ההשקעה הזאת? אפטר-דיוטי בהשקת מכונית לאנשים מוחצנים ונוצצנים. האם אין בכך עדות מתסכלת לחוסר האונים של המאמץ החינוכי בכללותו, לקוצר ידם של טובי ההורים והמורים? האם אין כאן הוכחה לניצחון החומר של אבא על הרוח של סבא? דור לדור יביע חומר, וישמש דוגמה לחיילות ולחיילים אחרים, שאתם סייר והצטלם ראש הממשלה השבוע בבקעת הירדן.

סכנת חיים לא נשקפה ליאיר במסעדת השפע, רק סכנת החיים הטובים מדי. כך נשכח לרגע המאבטח, שעובד לפרנסתו וחוסך ללימודיו. חבריו מספרים עליו שהוא שוקל, האידיוט, ללמוד עבודה סוציאלית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו