בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמיר אורן | טבח איתמר ומלכוד נתניהו

תגובות

הפיגוע נגד משפחת פוגל באיתמר היה טבח, בתיכנונו ובביצועו. האמריקאים הרי מכנים את הרג חמשת האזרחים בהיתקלות בין חיילים בריטיים למפגינים בבוסטון, במארס 1770, "טבח בוסטון". אף לא אחד מאותם חמשת ההרוגים לא היה קטין, פעוט, עולל בעריסתו.

נטייתו הקבועה של בנימין נתניהו באירועים כאלה היא לנקוט תגובה כוחנית עד כדי התעלמות מההקשר המדיני. לפי גישתו הפשטנית, המשוועת לבלימה בידי אחרים (כמו באירועי התקרית בגבול לבנון באוגוסט אשתקד), צריך תמיד להגיב מהר וחזק. רגשית, הפיתוי לכך גדול במיוחד היום, יום הלווייתם של בני משפחת פוגל ויום הולדתו לפני 65 שנה של אחיו שנהרג בלחימה בטרור, יוני נתניהו. אלא שלאיזו כתובת ולאיזו תכלית; ומה יקרה כשיימוג הסיפוק הרגעי מהענשת הרוצחים.

כמו דקה לפני הטבח, גם יום ושבוע וחודש לאחריו יידרש נתניהו למסור את תשובתה של ישראל לשאלת היסוד, התהליך המדיני לאן. גם אם טרם אמר היכן, מתי, איך ובאיזו עוצמה, לא יוכל לסגת מהנכונות העקרונית שהביע להקמת מדינה פלסטינית.

זאת, כמובן, בתנאי שהוא מבין את משמעות הצהרותיו. באחד מנאומיו בכנסת על אחריות הפלסטינים לקיפאון המדיני הכריז נתניהו שהוא כבר חצה את הרוביקון, וקרא למחמוד עבאס לעשות כמותו. רוני בר-און, שנון תמיד ומושחז במיוחד לנוכח נתניהו, איתגר אותו בקריאת ביניים: אם גם אבו מאזן יחצה את הרוביקון, אבל בכיוון ההפוך, שוב תצליח לחמוק מפגישה אתו.

נתניהו אינו יכול לנתק את הזיקה שבין סוגיות האבטחה (למשל סביב איתמר), הביטחון (של מדינת ישראל בגבולות מוסכמים) והשלום. התנחלויות אינן יכולות לשמור על עצמן, שלא לדבר על ישראל. הן רק תורמות להנצחת האיבה, שלא תתפוגג כליל גם בלעדיהן אך שבמאמצים משותפים ניתן יהיה להכילה. באיתמר הוכח שוב שגם המודיעין היעיל של ראש המרחב בשב"כ, י', והקצינים המיומנים ביותר (מפקד האוגדה תא"ל ניצן אלון מסיירת מטכ"ל ומפקד חטיבת שומרון, אל"מ נמרוד אלוני, לשעבר מפקד סיירת הצנחנים ו"מגלן"), אינם מסוגלים להשיג מאה אחוזי סיכול. אלון ואלוני באים והולכים, אלון מורה ואיתמר ועוד מאות התנחלויות ומאחזים נשארים תקועים כעצם בגרונם של הפלסטינים.

הדרך היחידה להשגת ביטחון ושלום הוא סילוק ההתנחלויות - כולן, גם ב"גושים" - ועד אז, וביתר שאת לאחר שתיכון מדינה מעבר לגבול, להסתייע במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, הפועלים בהנחיית עבאס וראש ממשלתו סלאם פיאד. גודל התמריץ להנהגה הפלסטינית להקפיד על הנחיה זו מותנה באופק המדיני שתציג לעמה.

מלכוד נתניהו חורג משאלת חוסר האונים שהובלט בטבח איתמר. נתניהו זקוק גם להישגים פוליטיים או תקשורתיים. למשל, שחרור גלעד שליט. לפני כשבוע אמר לעיתונאים שהמחלוקת עם חמאס במיקוח על תנאי החזרתו של שליט הצטמצמה לשאלה להיכן ישוחררו רבי-המחבלים. לפי גרסה זו, אין עוד ויכוח כמותי, על מספר האסירים שישוחררו, ואף לא איכותי, על השמות שייכללו ברשימה, אלא רק גיאוגרפי. ישראל תובעת להגלות את המשוחררים, הרחק מבתיהם בגדה, שמא יחזרו לארגן שם טרור נגדה וינהיגו התקוממות נגד עבאס ופיאד. בחמאס מתעקשים - רק הביתה.

להשגת תמיכה בממשלה ואחר כך בציבור לעסקה להחזרת שליט, זקוק נתניהו להודעה של השב"כ שאינו רואה בחומרה את הסיכון שבהחזרת פעילי טרור מרכזיים לגדה. יובל דיסקין סירב עד כה להעניק לו היתר-עסקה כזה. בראיונותיו עם המועמדים לראשות השב"כ, תפקיד המתפנה בעוד חודשיים ויומיים, היה נתניהו שמח בוודאי לקלוט רמז לנכונות לכך. אבל צריך לקוות שראש שב"כ מיועד לא ישתטה לעשות שקר בנפשו המקצועית ולתמוך בהחלטה העלולה לחולל, משני עברי הקו הירוק, עוד כמה וכמה פיגועים נוסח טבח-איתמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו