בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שחר אילן | בין אסון לאסון

תגובות

בנובמבר 2007 נשא ח"כ ג'מאל זחאלקה מבל"ד "נאום בן דקה" במליאת הכנסת על חוסר המוכנות של ישראל לרעידות אדמה וציין שאחת ל-80-90 שנה מתחוללת בארץ רעידת אדמה גדולה מהסוג שהורס ערים שלמות. הרעידה האחרונה היתה ב-1927, לפני 84 שנה. על הדוכן ישבה יו"ר הכנסת אז דליה איציק (קדימה). היא גילתה יוזמה ובעקבות הנאום הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית בראשות ח"כ משה כחלון (ליכוד). בעקבות רעידת האדמה ביפאן, נראה חיוני להזכיר כמה דברים ששמעה ועדת כחלון:

קרוב לחצי מבתי הספר בישראל ניבנו לפני שהוחל התקן לעמידות ברעידות אדמה ב-1980 והם בסכנת קריסה. בהערכה גסה המשמעות הדבר שקרוב למיליון ילדים לומדים בבתי ספר לא ממוגנים. ההערכה היא, שהרעידה תתרחש, כבעבר, באזור השבר הסורי אפריקאי, ולכן החשש האמיתי מבחינת ישראל הוא לאילת או לצפון הארץ. אגפים שלמים בארבעה בתי חולים בצפון הארץ צפויים לקריסה במקרה של רעידת אדמה.

שבעה בתי סוהר אינם עמידים בפני רעידות אדמה, כולל החומות. מצד אחד, הצוות והאסירים בסכנה. מצד אחר, יש אפשרות שמאות או אלפי אסירים ביטחוניים או פליליים יימלטו בשעת אסון. חמש תחנות משטרה מוגדרות כמסוכנות במקרה של רעידת אדמה - ככה זה כשמשכנים תחנות משטרה במבנים היסטוריים.

ועוד כמה עובדות על רעידות אדמה: מערכות הטלפונים יקרסו. גם גשרים יקרסו, כך שעזרה תתקשה להגיע. הכבאים המעטים שיש לישראל יספיקו רק לבעיות הקשות ביותר.

הנה כמה שאלות מטרידות עוד יותר: עד כמה עמידים המבנים במחנות הצבא בצפון? האם צה"ל יהיה מסוגל להיערך להגנה על הגבול הצפוני בשעת רעידת אדמה? האם יש תוכנית לפרוס מטריית הגנה אווירית על ישראל מיד עם הרעידה? עד כמה מממוגנים הכורים האטומיים והמכון הביולוגי ומתקנים אחרים.

לא במקרה התמקדתי בנושאים ציבוריים. אין אפשרות כלכלית אמיתית למגן אלפי בתי דירות שניבנו לפני 1980, אבל אפשר וצריך למגן את מבני הציבור המועדים או להרוס אותם ולבנות אחרים במקומם. יש לקבוע נוהל פעילות ברור לשעת הרעידה, שכולם ידעו מי אחראי למה. הסיכוי היחיד שזה יקרה, הוא אם נעסוק בנושא האסונות ההמוניים לא רק כשהם קורים, אלא גם בין אסון לאסון.

הכנסת פיתחה באחרונה אמצעי לא רע לכך, בדמות צוות פיקוח על חוק טל, בראשות ח"כ יוחנן פלסנר (גילוי נאות: הכותב מסייע כמומחה לפעולות הצוות). הצוות הזה יעיל למדי משום שכל הגורמים הרלבנטיים יודעים שאחת לכמה חודשים הם יצטרכו לספר בכנסת מה עשו ומה לא. צוות כזה בדיוק צריך להקים לצורך היערכות לאסונות המוניים. חלק מהישיבות שלו צריכות להיות פתוחות לעיתונאים, חלק חסויות. והוא צריך להגיש דו"ח מוכנות לאומית לאסונות לפחות פעם בשנה.

הוא יכול לעזור לצמצם את הנזק, כלומר להציל חיים של מאות או אלפי אנשים, ואז יהפוך לאחת הוועדות החשובות בתולדות ישראל. אם לא, הוא לפחות ירכז את החומר בעבור ועדת החקירה. כדאי גם שהצוות ייחד פה ושם קצת זמן גם למצבו של מבנה אחד שכבר ניזוק בעבר ברעידות אדמה - בניין הכנסת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו