בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | גיל 17, טייק 2

"בלי בושה", יס דרמה, 22:55

תגובות

גיל 17, איזה גיל איום. כשאתה בן 17 אתה שונא את החיים שלך ואם אתה מרוצה מעצמך, זה אומר שאין שום הצדקה לכך. רק אנשים משעממים מרוצים מעצמם בגיל 17. יוצרי הסדרה "בלי בושה" לא רצו לקחת צ'אנס עם גיבורים משעממים אז הם הלכו על ליהוק צעקני. בפרק הראשון מפגישים אותנו עם גיא, דראג קווין שיש לו בעיות עם אבא שלו (כאילו קיים דראג קווין שאין לו), עם סשה, תיכוניסטית בהריון מתקדם ועם מעין, "ילדה רעה" מהר אדר שמנהלת רומן עם רוקר בן 41. אין פסול בבחירת טיפוסי קיצון אבל שווה לזכור שבדרך כלל המופנמים ביותר הם אלה שמנסים להדחיק תסביכים קשים באמת. בסרט "מועדון ארוחת הבוקר" למשל, שמתאר באופן מבריק את הגיל הזה, אנחנו מגלים שדווקא הילד הטוב והמשעמם מסתיר את השדים העמוקים מכולם. בפרק השלישי של "בלי בושה" מתווסף נער עם פוטנציאל כזה, אבל אז אנחנו מבינים שהוא לוהק בשל סיפור משפחתי מדכדך.

בשביל לפצח דמויות מופנמות ולכאורה אפורות צריך הרבה זמן, סבלנות ומיומנות דוקומנטרית. אני לא יודע איזה מהמרכיבים הנ"ל חסר ליוצרי "בלי בושה" אבל ניכר שהלכו שם על קיצור תהליכים ולא רק בליהוק. זה מתבטא בעיקר בסצנות שנראות, אם לומר בעדינות, לא אותנטיות. הסדרה מוגדרת "דרמה דוקומנטרית" אבל לא מוגזם להעריך שהיא יותר "דרמה" מאשר "דוקומנטרית". למשל כשמופיעות בסדרה שיחות טלפון, אנו רואים במקביל את שני הצדדים המשוחחים. קשה לי להאמין ששלחו שני צוותי צילום לתעד שיחת טלפון אחת ואם כן אז כל הכבוד על ההשקעה. הטריק הקטן הזה משיג אמנם זווית שנייה וחשובה לשיחה אבל הוא מאבד לסדרה נקודות אמינות, נקודות שסדרה תיעודית לא יכולה להרשות לעצמה לאבד. ככל שמתקדמת הצפייה בסדרה, היא מדממת אמינות. זה בכל פינה. בעמודי הפייסבוק המזויפים ובעיקר בדיאלוגים המלאכותיים, ובסיטואציות שללא ספק התרחשו במציאות אבל ודאי היו נראות אחרת אילולי היו שם מצלמות. גם קטעי הקישור, קריינות תמוהה של נערה דמיונית, לא מוסיפים ערך, ודאי שלא אמינות. נערה בי"א בחיים לא תגיד: "מחליפים נוזלים במרכז המסיבה הכי לוהטת". זה ביטוי ממדורי הרכילות של שנות התשעים.

הגיבורים של הסדרה הם באמת גיבורים. חלקם מתמודדים עם מצוקות עמוקות ומכאיבות ואחרים עם שטויות, אבל זה לא משנה כי בעיניהם זה מאבק קיומי. ככה זה לפעמים בגיל 17. לאורך הפרקים הם מעוררים המון אמפתיה. גם כשבא לי להוריד להם סטירה, מתחשק לי לחבק אותם. ה"דמויות" בסדרה הם אנשים אמיתיים, אמיתיים מאוד. כואבים, כועסים ותמיד נורא צודקים. חבל שהמצלמה של "בלי בושה" לא נותנת להם להיות כאלו.



''בלי בושה''. גם כשבא להוריד להם סטירה, מתחשק לחבק אותם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו