בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בני נויברגר | גירוש בלתי חוקי בעליל

תגובות

לפני ימים מספר הודיעה השחקנית גילה אלמגור בעת הפגנה נגד גירוש ילדי העובדים הזרים, שאם יחל הגירוש, היא תעשה הכל כדי להסתיר ילדים ותישא בתוצאות. למעשה היא אמרה שתפר את החוק ביודעין ובפומבי, ותהיה מוכנה לשאת בעונש שיושת עליה.

מרבים אצלנו לחנך שציות לחוק הוא ממאפייני הדמוקרטיה. ואולם, האמת היא שבדיקטטורה יש לעתים קרובות יותר ציות לחוקים, שכן הפחד מהתוצאות במקרה של אי-ציות גדול יותר. ההבדל בין דיקטטורה לדמוקרטיה אינו בציות לחוקים, אלא בדרך שבה התקבלו החוקים, ובעיקר בתוכנם. חוקים שסותרים את עקרון השוויון בפני החוק ונוגדים את זכויות האדם, אינם ראויים שיצייתו להם במסגרת שלטון החוק במדינה דמוקרטית. גם בדמוקרטיה ייתכנו חוקים לא-דמוקרטיים.

במאה ה-19 עמד ההוגה האמריקאי הנרי דוד תורו, על זכותו להפר את החוק בסרבו לשלם מסים לממשלה שמקיימת עבדות. הוא היה מוכן לשלם את מחיר הסירוב וללכת לכלא, שכן תחת שלטונה של ממשלה הכולאת בני אדם ללא צורך, המקום המתאים לאדם שהצדק עמו הוא בכלא.

עד שנות ה-60 שררו במדינות הדרום של ארצות הברית - מיסיסיפי, אלבמה, ג'ורג'יה ולואיזיאנה - חוקים גזעניים, שהקשו על אזרחים שחורים לבחור ולהיבחר, כפו עליהם סגרגציה במערכת החינוך, אסרו עליהם להיכנס למסעדות ובתי מלון מסוימים, והנהיגו הפרדה בין לבנים לשחורים בתחבורה הציבורית. היו אלה חוקים דמוקרטיים כביכול, שהתקבלו בפרלמנטים נבחרים ונהנו מתמיכת רוב מסיבי של האוכלוסייה הלבנה.

ב-1955, תופרת שחורה בשם רוזה פרקס סירבה לפנות מקום ללבן באוטובוס. היא נעצרה בעוון הפרת חוק. בעקבות מעצרה התארגנה האוכלוסייה השחורה בעיר, בראשות כומר שחור צעיר בשם מרטין לותר קינג, והכריזה חרם על חברת האוטובוסים. התנועה לזכויות האזרח שהתפתחה בהמשך קראה להפר ביודעין, אך ללא אלימות, את חוקי ההפרדה במוסדות ציבוריים.

מרטין לותר קינג התנגד לאלימות ותמך בשלטון החוק, אולם לא כלל בו את הציות לחוקים רעים. קינג לא היסס להשוות את החוקים בדרום ארצות הברית לחוקים בדיקטטורות. אך אף שהתנועה לזכויות האזרח הפרה חוקים בכוונה תחילה, מציינים כיום את יום מרטין לותר קינג ברחבי ארה"ב, לזכר פועלו למען הדמוקרטיה.

גם בישראל התקבל העיקרון לפיו לא כל פקודה היא חוקית. בימי מבצע קדש ב-56' הוכרז עוצר באזורי האוכלוסייה הערבית. בפאתי כפר קאסם מפקד שציית באופן עיוור להוראת העוצר, הורה להרוג 43 גברים, נשים וילדים שהפרו את העוצר (שלא ידעו על קיומו) כשחזרו מהשדות לביתם.

הקצינים והחיילים שביצעו את הפשע המתועב הועמדו לדין, ולא התקבלה טענתם שצייתו לפקודה. בית המשפט קבע שאין להישמע לפקודה בלתי חוקית בעליל, שהוגדרה כפקודה שעליה מתנוסס דגל שחור, ככתובת אזהרה האומרת "אסור". עוד נאמר בפסק הדין החשוב הזה, שאי-חוקיות של פקודה כזאת אין פירושה אי-חוקיות פורמלית, שאולי גלויה רק לעיניהם של משפטנים, אלא פקודה שאופיה פלילי ואי-חוקיותה ודאיים, פקודה "הדוקרת את העין והמקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת".

גילה אלמגור מייצגת בעמדתה את המסורת שהתוו תורו ומרטין לותר קינג. כליאה וגירוש של ילדים הם בלתי חוקיים בעליל. בכלל, טוב יעשו במערכת החינוך אם לא יחנכו לציות עיוור לכל פקודה, תקנה וחוק, שכן חינוך לציות עיוור יוצר נתינים בחברות חשוכות, לא אזרחים במדינות דמוקרטיות.

פרופ' נויברגר מלמד מדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה

הפגנה נגד גירוש ילדי עובדים זרים בתל אביב. אין לציית ציות עיוור




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו