בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלון טל | ללמוד מהאסון

תגובות

במשך שנים מעלה הקהילה הסביבתית את עקרון הזהירות המונעת כבסיס אידיאולוגי להתייחסות ראויה של האדם לכדור הארץ. גם בישראל הועלה העיקרון בהקשרים שונים, החל בכלובי הדגים במפרץ אילת וכלה בתעלת הימים. לפעמים יש הגזמה ביישום עקרון הזהירות המונעת, אבל לפעמים עודף יהירות ופזיזות מוביל לטעויות אקולוגיות נוראות.

החדשות המחרידות מיפאן נושאות מסר של צניעות וענווה בכל הקשור ליחס שלנו לטכנולוגיה. אך בישראל המדיניות בתחום האנרגיה מתנדנדת בין שאננות לרשלנות. משרד התשתיות נוהג ביהירות בכל הקשור לשימוש באנרגיה גרעינית בישראל עתידית, וחוזר ומצהיר גם היום ש"הדבר בלתי נמנע". כל זה מוכרח להשתנות. בשנות ה-50 פקד אסון אקולוגי את יפאן. תעשייה כימית זיהמה את מפרץ מינמאטו, ועיר שלמה סבלה מהשפעות קשות על הבריאות בעקבות חשיפת יתר לכספית; דור שלם של תינוקות בעלי מומים נולד. מאז יפאן היא מופת לשמירה על הסביבה. חוקיה בעניין כה נוקשים, עד שרוב המכוניות בניו זילנד הן כלי רכב יפאניים, שאחרי שנתיים לא עמדו ב"טסט" השנתי המחמיר לפליטות גזים ביפאן. עוד בשנות ה-90, לפני גל חוקי האריזה והמחזור בעולם, רק 20% מהפסולת היפאנית הגיעו להטמנה.

אך דווקא ביפאן המתקדמת, ולא באיזושהי מדינה מתפתחת, עומדים המהנדסים חסרי אונים אל מול הפיצוצים בכורים, ומתפללים שאיכשהו ההתחממות לא תעבור את שלב האל-חזור של ההתכה, שתביא לחשיפת המוני תושבים לקרינה מסוכנת ולזיהום לדורי דורות. מה נוכל ללמוד מהאירועים האחרונים במדינה, שממדיה גדולים פי 15 מממדי ארצנו, והמנהלת מדיניות סביבתית מתקדמת לאין שיעור מזאת שלנו? למרות כל החלטות ממשלות ישראל לדורותיהן בדבר קידום אנרגיה סולארית, ודברי הנשיא שמעון פרס בכנס האו"ם לאקלים בקופנהגן אשתקד, אין מדינת ישראל מוצאת את החזון והמנהיגות לקדם מדיניות של ביטחון אנרגטי אמיתי. פחות מאחוז אחד מהחשמל שלנו מגיע ממקורות מתחדשים, בשעה שמדינות כמו דנמרק הגיעו מזמן ל-25%.

חברות ישראליות מובילות את מהפכת האנרגיה המתחדשת בחו"ל, אך מדינת ישראל נשארת תלויה בפחם, ומייצרת את החשמל המזהם ביותר בעולם המערבי. אין חזון ואין עשייה. גם ההחלטה "הגדולה" שמקדמת הממשלה לחיסכון באנרגיה היא שולית ביותר, בהשוואה למאמצים של מדינות אחרות, המראות אחריות גלובלית של ממש בכל הקשור למשבר האקלים. במקום לצמצם את פליטות גזי החממה, מדינת ישראל מגדילה את הפליטה באופן ניכר משנה לשנה.

אין זאת סוגיה שאפשר להתנצח עליה. כל אחד מאתנו הוא חלק מהבעיה הזאת. תרבות הצריכה שלנו, התלות שפיתחנו במערכות מיזוג האוויר ובמוצרי חשמל אחרים, כל זה אינו עומד להשתנות בקרוב. אבל יש דברים המשנים תפישות עולם, ודומה שפגיעת רעידת האדמה והצונאמי ביפאן צריכים להיות אירוע כזה. אסור למדינת ישראל להחזיק באמונה עיוורת, ולפיה "בסופו של דבר אנרגיה גרעינית תביא לנו חשמל בכמויות עצומות ללא פליטות", כל זאת אפילו בלי להזכיר את הסכנות שבהטמנת פסולת גרעינית. ברור, כי בישראל הבלתי יציבה - הן מבחינה פוליטית והן מבחינה סייסמית - נדרש חזון בטוח יותר, חזון "זהיר" יותר.

אנו זקוקים לגישה כלכלית ירוקה בת קיימא. כמו שישראל מובילה בטכנולוגיות מים, בהיי-טק, בביו-טק, כך היא יכולה להוביל בתחום האנרגיה, ולהגיע לעצמאות אנרגטית אמיתית באמצעות פיתוח משק אנרגיה המבוסס על אנרגיית השמש.

פרופ' טל הוא יו"ר מפלגת התנועה הירוקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו