בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיכאל מלכיאור | יציאת מצרים מצרית

תגובות

יש אנשים שרואים בכל הזדמנות משבר. ויש כאלה שרואים בכל משבר הזדמנות. אני נמנה עם האחרונים.

התבוננות מעמיקה בתהליכים העוברים על העולם הערבי צריכה לשמח כל אדם שוחר חירות וצדק בכלל, וכל יהודי בפרט. יש בה מעין שידור חוזר של יציאת מצרים. אך הפעם אלה הם המצרים שיוצאים מעבדות לחירות. עם שלם, כמעט ללא שפיכות דמים, התקומם נגד משטר העינויים, הרודנות והעבדות. כל יהודי צריך לשמוח על מהלך שתכליתו ניצחון הצדק והאמת על הדיכוי והשקר.

ביטוי להזדהות זו ניתן למצוא בדבריו המופלאים של הרב שמשון רפאל הירש, ממורי הדרך היהודים בעת החדשה. בחיבורו "נחלת השר" על ההגדה של פסח, מבטא הרש"ר הירש את הברכה שחובה לברך לנוכח מאורע שתכליתו שחרור מעול השעבוד: "כל בני החורין בעולם, כל לוחמי ושוחרי זכויות האדם, כולם הצטרפו לברכת ישראל... כי בשעת ההולדה של חירות ישראל נולדה גם חירותם הם, כי יוצאי מצרים החזירו לבני האדם את ההכרה שאבדה מלבם - כי אב אחד לכולם וזכויות שוות להם... מיוצאי מצרים קיבלו את הספר המאשר לכל אדם את זכויותיו הכותב וחותם על חירות האדם ועל כבודה האלוקי של כל נפש".

לפני כל חשבון פוליטי ואופורטוניסטי, ראוי להכיר בגודל השינוי מנקודת המבט של המוסר היהודי. במישור הפוליטי, אמנם היתה ברכה רבה בהסכם השלום עם מצרים. אבל לצד זה, אל לנו לשכוח כי היה זה הסכם שלום שנכרת עם אוטוקרט ודיקטטור, ולא שלום אמיתי שמושתת על ערכים משותפים של היכרות וקרבה אמיתית ומערכת יחסים כנה וגלוית לב עם העם המצרי.

יתר על כן: כדרכם של עריצים, השתמש גם הרודן המצרי באנטישמיות כבולם זעזועים, כדי להסב את הביקורת האופוזיציונית שנמתחה עליו אל העם היהודי ומדינת ישראל. בעיני ראיתי: בסמוך לוועידת אלכסנדריה, שבה נועדו בכירי שלוש הדתות למפגש של פיוס, נפגשתי עם הנשיא מובארק. בפגישה ביקרתי אותו על האנטישמיות הפורחת בארצו, אך הוא הסתפק באמירה שחשפה את הטקטיקה שבה נקט: "אינך מבין. האנטישמים הם גדולי מתנגדי". רצה לומר שכך הם מוצאים פורקן ביטויי האיבה והמשטמה. יש להם שתי אופציות: לשנוא אותנו או לשנוא אותו, והוא, מן הסתם, מעדיף את האפשרות הראשונה.

למרבה הפלא, גם ממשלות ישראל השלימו עם דרך פסולה זו. הדבר הגיע לכדי אבסורד של ממש, גרוטסקה במיטבה, כאשר ממשלת נתניהו קידמה מועמד אנטישמי מוצהר, שהכריז כי יש לשרוף את כל הספרים היהודיים, לתפקיד מזכ"ל אונסק"ו.

כתוצאה משיתוף פעולה זה, נוצר חיץ ונתק בין היהודים והישראלים לעם המצרי. כעת נפתח פתח ממשי והזדמנות ראויה לעשיית שלום לא רק עם השלטון, אלא עם העם והחברה המצריים.

אכן, קרוב לוודאי שלשם כך נצטרך "לשלם" בעשיית שלום גם עם הפלסטינים, אך האם לא הגיעה העת לכך? את השלום עם העולם המוסלמי שומה עלינו לבסס על הערכים המשותפים הרבים הקיימים בינינו לבין המוסלמים, ערכים של צדק ושוויון. לא שלום בנוסח חלק מאנשי השמאל, המקדם אותו על בסיס של שנאה והיבדלות מהפלסטינים. "אנחנו כאן והם שם". סוג כזה של שלום מנציח את האיבה, ובסוף אפילו מוסיף מנדטים ופופולריות לתומכי מאיר כהנא ואביגדור ליברמן.

במישור זה עשויה להיות תרומה מכרעת לשלום הבין-דתי. לא מעטים הביטו בהשתאות בהתקוממות האחרונה במצרים, שחשפה את העובדה שרובו ככולו של העם המצרי הוא שומר מסורת. אין זה אומר שכל בניו מתגלים לפתע כחברים בכת של אחמדינג'אד, אבל בהחלט אומר משהו על המקום החשוב שתופסת הדת בזהותם.

אחד האתגרים הגדולים הניצבים לפתחו של שיח בין-דתי זה, הוא כיצד להפוך את הדת מאמצעי נקם, חרב הורסת ומכלה, למנוף רב עוצמה להשגת ועשיית שלום. הדת איננה הבעיה. היא עשויה להיות הפתרון. המאורעות האחרונים הוכיחו שאמונה דתית עמוקה יכולה לדור בכפיפה אחת עם חוקה אזרחית ופלורליזם דמוקרטי.

הגיעה העת לרדת מהסולם. כל המשוגעים צריכים לרדת מגג השנאה והטוטליטריזם אל קרקע המציאות, קרקע שנטועה בערכים המשותפים לכל המאמינים באל אחד: חירות, צדק ושלום, מסורת ומוסר. קרקע פוריה שממנה ניתן להצמיח מזרח תיכון אחר.

הרב מלכיאור, שכיהן כשר בממשלה, עומד בראש ארגון "מוזאיקה" להידברות בין-דתית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו