בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | לא תבואי שישי-שבת

תגובות

אם יש לך ידיד רופא, הוא לבטח כבר אמר לך שכאשר אתה מרגיש לפתע מיחושים בחזה, ויש לך קוצר נשימה או זיעה קרה, עליך למהר לבית החולים הקרוב. אבל אם אותו רופא הוא ממש חבר טוב שלך, הוא גם יוסיף: רק שזה לא יקרה לך אחרי שתיים בצהריים, וגם לא בשישי-שבת. כי אז בתי החולים מתרוקנים מרופאים מומחים, בכירים ומנוסים, ונשארים לטפל בנו המתמחים, שחלקם סיימו את לימודי הרפואה רק לפני חודשים ספורים. ומי רוצה שטירון יעשה לו צנתור?

לכאורה, מערכת הבריאות ערוכה למקרים כאלה. כי ברגע שמתמחה נתקל בבעיה שאינו מכיר, הוא מחויב להתקשר לרופא המומחה הכונן ולבקש ממנו עצה. ואם העצה אינה מספקת, חובה על המומחה לעזוב את כל עיסוקיו ולהתייצב במהירות בבית החולים.

הבעיה היא, שהמתמחה פוחד פחד מוות מהמומחה, ולכן לא יעז להטרידו בביתו. הוא גם חושש ממה שהבכיר יחשוב עליו; שאולי הוא לא די עצמאי או לא יודע די. לכן המתמחים ממעטים להזעיק את המומחים, והחולים נפגעים.

ומדוע יש להגיע לבית החולים לפני שתיים בצהריים? הרי יום העבודה מסתיים בארבע. כי, למרבה הצער, התפתחה אצלנו פרקטיקה פסולה, ולפיה חלק מהרופאים המומחים עוסקים ברפואה פרטית גם בשעות שבהן הם אמורים להיות בבתי החולים הציבוריים. לחלקם יש מרפאות פרטיות, לאחרים עבודה נוספת בבתי חולים פרטיים, ויש כאלה המשמשים כרופאים יועצים בקהילה או כרופאים עצמאיים. אחד ממנהלי בתי החולים הגדולים בארץ אמר לי באירוניה: "בשתיים בצהריים אני עומד ביציאה מבית החולים ומנופף לרופאים לשלום, בתקווה שיבואו מחר לעבודה". זו גם הסיבה להתנגדות החריפה של רוב הרופאים הבכירים להחתמת שעון נוכחות.

שלא תהיה כאן טעות. לא כולם נוטשים לפני הזמן את בתי החולים. הרוב אינם כאלה. חלקם אף עובדים שעות רבות מעבר לחובתם הרשמית. אך העובדות הן, ששליש מהרופאים מועסקים ב"תאגידי בריאות" בתוך בתי החולים (שזאת עבודה נוספת), ולשליש נוסף יש עבודות פרטיות מחוץ לבית החולים - פריווילגיה שאינה קיימת בשום מקצוע אחר במגזר הציבורי.

על רקע זה נמשך אתמול המו"מ בין הרופאים למדינה. ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר הסתדרות הרופאים, הוא נושא ונותן קשוח. הוא יודע שאסור לו להתחיל בנושא השכר, ולכן מדבר על מערכת הבריאות המתמוטטת, המחסור במיטות, המחסור ברופאים וימי האשפוז המעטים מדי, המסכנים את בריאות המטופלים. אידלמן הגיש לאוצר מסמך בן 20 תביעות, העוסק בכל הבעיות במערכת - מהמחסור ברופאים בפריפריה ועד להגדלת מספר ימי ההשתלמות, הגדלת ההפרשה לפנסיה ותוספת בעבור מעונות לילדים. בנוסף לכל אלה אידלמן דורש גם תוספת שכר של 50% - דרישה מופרזת ביותר.

אכן, הגיע הזמן לטפל בבעיות האמיתיות של המערכת. יש להגדיל את מספר הבוגרים בפקולטות לרפואה, לעודד רופאים מומחים לעשות תורנויות, לתגמל מעבר של רופאים לפריפריה, לתת תגמול מיוחד למקצועות שבמחסור, כמו רפואה פנימית, טיפול נמרץ, ילדים והרדמה. אך יש גם לחייב את הרופאים בהחתמת שעון.

דבר אחד ברור: מערכת הבריאות שלנו אינה על סף התמוטטות. על פי כל קריטריון של השוואה בינלאומית - כמו תמותת תינוקות, תוחלת חיים, איזון סוכרת - היא מספקת שירות טוב לאזרחים, כולל אלה שאינם משלמים פרוטה.

כל זה קורה גם בזכות הרופאים. כי לאחר כל הקיטורים והתביעות, יש לנו רופאים טובים, ברמה גבוהה, המקדישים את חייהם לחולים. אז אולי יתאמצו הצדדים ויסיימו הפעם את הסכסוך בלי שביתה? הרי אם יש משהו גרוע יותר מאשר להגיע לבית החולים בשישי-שבת עם מיחושים בלב, זה להגיע לשם בעת שביתה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו