בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיון פיסטרוב | הבטחות שווא בנגב

תגובות

לפני שנה, בשבוע שבו התכנסה ועידת הנגב השנייה, ילדתי את בני הבכור בבית החולים סורוקה. והנה, הילד כבר בן שנה, וההצהרות הן אותן הצהרות. שוב בנימין נתניהו מדבר על רכבת לאילת, שוב סילבן שלום מדבר על משיכת אוכלוסיות חזקות לנגב, כולם מדברים על עיר הבה"דים, ובנגב דבר לא השתנה.

בסורוקה, כאז כן עכשיו, הצפיפות בחדר היולדות בלתי נסבלת. יולדות עם צירים מחכות במסדרון שעות ארוכות, ולבסוף נכנסות לאולם לידה משותף (אולי האחרון שעוד קיים בארץ), ועולות להתאשפז במסדרון המחלקה, כי אין מקום בחדרים. מחלקת היולדות בסורוקה אינה לבדה בעומס היתר ובצפיפות: כך גם מיון ילדים, המיון הכללי, ולמעשה רוב המחלקות בבית החולים. על פי מחקר של מרכז המידע של הכנסת מ-2008, הדרום מפגר בשירותי בריאות בכל מדד אפשרי. למשל, שיעור מיטות אשפוז לאלף נפש הוא הנמוך ביותר בארץ. בתחום אשפוז השיקום נמוך שיעור המיטות בדרום ב-80% מהממוצע הארצי, ואין אפילו הוספיס אחד לחולים סופניים. במחוז דרום יש מחסור חמור ברופאים בתחום התפתחות הילד, אנדוקרינולוגיה ילדים ונוירולוגיה ילדים. ואלו רק דוגמאות אקראיות.

ונתניהו? החזון שלו לפיתוח הנגב הוא עצירת זרם המסתננים ובניית רכבת לאילת. נדמה כי אפילו בהבטחות השווא כבר הפסיקו להתאמץ. "זרם המסתננים" (מושג בעייתי בפני עצמו) אולי מטריד את תושבי הנגב, אך הוא בוודאי לא הבעיה המרכזית שלהם. הבעיות האמיתיות נמצאות בתחומים המשפיעים על השאלה היכן אנשים בוחרים לחיות - תעסוקה, חינוך, בריאות ואיכות חיים.

בכל התחומים האלה, לא רק שהמדינה איננה מעדיפה את הנגב, היא מפלה אותו לרעה. את התוצאות ניתן לראות באשכולות הכלכליים-חברתיים שבהם נמצאים רוב יישובי הנגב - הנמוכים ביותר - בשיעור העומדים בבחינות הבגרות, בשיעור ההשקעות בתשתיות בנגב ועוד.

אין טעם לדבר על משיכת אוכלוסייה חזקה לנגב בלי לשאול: במה יעבדו, איזה חינוך יעניקו לילדים שלהם, איזו רמה של שירותי בריאות יקבלו, אם יזכו לאיכות חיים גבוהה כבמרכז הארץ. התשובה היא לא. במצב העניינים הנוכחי, אוכלוסייה נוספת שתגיע לנגב רק תכביד על השירותים העמוסים ממילא.

בנגב יש די והותר אוכלוסיות חזקות, שרוצות להישאר ולבנות בו את ביתן, אלא שאינן מוצאות פרנסה, או שאינן מוכנות לוותר על רמת החינוך של ילדיהן, ומוצאות את עצמן נדחפות למרכז. לכן, במקום לצאת בהצהרות, להכריז על פרויקטים ולהשקיע במשיכת אוכלוסיות חזקות, יתכבדו נא השרים ויקצו תקציבים - אם לא להעדפה מתקנת, אז לפחות להשוואת תקציבים - לתשתיות (לא לרכבת לאילת, להכפלת המסילה לבאר שבע, שהעבודה עליה היתה אמורה להסתיים לפני שלוש שנים לפחות), לבריאות, לחינוך.

אם יעשו כן יגלו שאין צורך ב"משיכת אוכלוסיות חזקות" לנגב. כי בנגב עם איכות חיים גבוהה ישארו אלה שגדלו בו ורוצים לחיות בו, ואחרים יגיעו מאליהם. אבל אז, אי אפשר יהיה להצהיר הצהרות טקסיות, ולהבטיח כל שנה מחדש את אותה ההבטחה.

הכותבת היא סטודנטית לתואר שני במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו