בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | הנה אנו המקופחים

"סרט שחור לבן", ערוץ 8, שבת, 22:00

תגובות

הסיפור של קולנוע הבורקס הוא סיפור אדיר, מרתק הרבה יותר מהסרטים עצמם. הבורקס חיכה הרבה שנים לסדרה דוקומנטרית שתספר את סיפורו. סדרה ג'וסית, כיפית, מלהיבה וגם זועמת, כואבת ומעלה שאלות קשות. הבורקס עדיין מחכה. "סרט שחור לבן" של רון כחלילי אינה סדרה הבוחנת את תופעת סרטי הבורקס. זוהי סדרה שבוחנת כיצד המזרחים נדפקו, על ידי האשכנזים ועל ידי עצמם.

על פי כחלילי הבורקס הוא משל על קיפוח וניצול, משל שכולו נמשל, מכותרות הפתיחה ועד לקרדיטים בסיום. מובן מאליו שעדתיות וגזענות הן חלק בלתי נפרד מסרטי הבורקס ומן הסתם לא ניתן לטפל בקולנוע הזה מבלי לנתח לעומק את הפוליטיקה הבין עדתית בישראל. השאלה היא אם יש בתופעת הבורקס מעבר לניצול והקטנת המזרחי ואם יש, האם זה בכלל מעניין את יוצר הסדרה. האם התופעה התרבותית סיקרנה אותו או שהיא היתה רק כלי כדי לזעוק את זעקת המקופחים.

כחלילי בא מהבית עם אג'נדה מאוד ברורה (ברורה לו. בפועל היא רצופת סתירות) והחליט לנסח מנשר באורך שלוש שעות. חשוב לציין שהסדרה לא מחפפת. לאורך שלושת פרקיה מראיין כחלילי קאדר מרשים ביותר של אנשים שנגעו בז'אנר הבורקס. הבעיה היא שהוא לא באמת מקשיב להם, אלא אם כן הם מסכימים עם הנחות היסוד שלו. במקום לשאול שאלות הוא מעדיף לפרוש בפניהם תאוריה ולברר בסוף אם הם מסכימים אתו. במקרים רבים הוא משלים למרואייניו את המשפט ולמעשה שותל מלים בפיהם. ואם הם עומדים על שלהם, הוא פשוט מוסיף בסוף דבריהם כיתוב מלעיג.

כמו למשל במקרה של חיים טופול שסיפר שבילה שבוע במעברה לפני שגילם את דמותו של סאלח שבתי. בסיום דבריו עלתה השקופית: "דרוש: 'תחקיר רציני' כדי להיכנס לדמות". שקופיות סרקסטיות, זה הכלי הדוקומנטרי שבו בחר כחלילי להשתמש. הנימה הצינית והמרירה הזו מלווה את הסדרה לכל אורכה ומסגירה שהיא לא נעשתה מאהבה אלא ממרמור. מצפייה בשלושת פרקי הסדרה לא ברור היחס של כחלילי לסרטי הבורקס. מחד הוא מתעב אותם ומאידך הוא תוקף את כל מי שלא עושה בורקס. כחלילי בז לקולנוע הלא בידורי שנעשה בארץ, בעיקר בפרק השלישי (שטרם שודר) שהוא המזלזל והמתנשא ביותר.

השאלה היא מה הוא כן אוהב ואם הסדרה לא נעשתה מאהבה, אז ממה היא נעשתה? מזעם? מתסכול? מתחושת קיפוח? לאורך הסדרה מדברים המון על "העם" ו"ההמונים". העם אהב את זה, העם לא אהב את זה. אבל את העם לא רואים בסדרה. כחלילי משוחח עם במאים, מפיקים, שחקנים ותסריטאים אבל לא עם אזרח רגיל אחד שאוהב סרטי בורקס. די אירוני לגלות שסדרה שנולדה מתוך תחושת קיפוח וניצול, יצאה כל כך מתנשאת ומנותקת.



יוסף שילוח בסדרה. המראיין שותל מלים בפי המרואיינים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו