בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דני רבינוביץ | בקרוב בישראל: אדמה חרוכה

הזירה

תגובות

החדשות הטובות הן שבשפלת יהודה, באזור הכולל את בית גוברין, פארק עדולם ודרך היין מעגור ולוזית בצפון עד מושב לכיש בדרום, יש פצלי שמן - סלעים עם חומר אורגני שניתן להפיק ממנו דלק. החדשות הרעות הן שהכמות לא בשמים, שהאיכות די בינונית (עודף גפרית) ושתהליך ההפקה יקר ומזהם.

וזה מעורר שאלה: מדוע התאגיד האמריקאי IDT, שעם בעלי העניין בו נמנים סגן נשיא ארה"ב לשעבר דיק צ'ייני, איל העיתונות רופרט מרדוק, ג'ייקוב דה-רוטשילד ומייקל שטיינהארדט, טרח להקים חברה בת בשם "מיזם האנרגיה הישראלי" (IEI), לקבל אישור לפיילוט מחקרי בשפלת יהודה ולספר לכל מי שמוכן לשמוע שהגבעות שעליהן פסעו יהושע, דוד וגוליית אוצרות בחובן את הפתרון למשבר האנרגיה הנוכחי?

את התשובה לתעלומה צריך לחפש בקולורדו, שמרבצי הפצלים בה גדולים ועשירים פי כמה מאלה שבשפלת יהודה. עשרות שנים מנסים מדעני חברת "של" לפתח טכנולוגיה להפקת נפט במישרין מפצלי שמן, כלומר בלי כרייה, ריסוק וסחיטה. הרעיון שהם פיתחו נשמע כהכלאה בין ספר של ז'ול ורן לסרט פורנו: שדה הפצלים ינוקב במחילות צרות וארוכות, שאליהן יוחדרו גופי חימום ענקיים, שיעלו את טמפרטורת האדמה ל-350 מעלות. בתום כמה שנים של אפייה, ייפלט מפצלי השמן גז שיעובה לנפט. דפנות המחילה יוקפאו באמצעות קוקטייל סודי של כימיקלים, והנפט יזרום לפני השטח.

נשמע הזוי? לא לג'ורג' בוש ולסגנו צ'ייני, שכבר עשו דברים מטורפים יותר כדי להשיג נפט בעיראק וגז ליד אפגניסטאן. ב-2005 איפשרו השניים את הפעלתם של אתרי מחקר ופיתוח באזור עתיר פצלי שמן בקולורדו, וניסו לקדם חקיקה שתאפשר הפקה מסחרית. אחר כך התברר שההפקה דורשת הקמת עשר תחנות כוח פחמיות חדשות והשתלטות על מקורות נהר הקולורדו (התהליך דורש כמויות עצומות של מים) והציבור האמריקאי התעורר. הקונגרס הזמין סקר וערך שימוע ציבורי, שבארבע שנים הפיק 105 אלף התנגדויות. בינואר 2010 הכריז ממשל אובמה על האטת פיתוח הטכנולוגיה, והחמיר את התקינה הסביבתית שתידרש מהמיזם. הפיילוט שתיכננו ב-IDT נדחה לזמן בלתי ידוע.

אבל אז נזכרו צ'ייני וחבריו במדינה קטנה במזרח התיכון, שחוץ מקצת פצלי שמן באיכות בינונית ומצוקת מים קלה יש לה עוד כמה יתרונות ייחודיים. אחד הוא חוק נפט ניאנדרטלי מ-1952, שמסמיך פקיד במשרד התשתיות לתת למי שבא לו זיכיון חיפוש, שעם בצבוץ טיפת הנפט הראשונה הופך לחזקה. השני הוא שבניגוד לחו"ל, בישראל החוק (וגם הממשלה) חיים בהכחשה מוחלטת של הנזקים הסביבתיים המצמיתים שעלולים להיות לאפייה והקפאה של חבלי ארץ נרחבים, ולא דורשים מהיזם כמעט דבר בתחום הזה. השלישי הוא שיש בישראל ממשלה שתהדס כעז עיוורת בעקבות כל מי שאומר "השתחררות מתלות בנפט הערבי" ו"תמלוגי הנפט מממנים טרור" בפחות משבע שגיאות.

צ'ייני וחבריו מיהרו לארץ, הקימו את IEI, קיבלו זיכיון מחקר ופיתוח ב-240 אלף דונם בשפלת יהודה, והשיגו בדיוק מה שהיה חסר להם: שדה ניסויים להרפתקה שבארה"ב נחסמה כיקרה ומזהמת. גיאולוגים שמכירים את השטח טוענים שגם אם תתחולל כאן פריצת דרך טכנולוגית, איכות הפצלים לא תאפשר הפקת נפט בזול ובהיקפים משמעותיים. תסריט סביר יותר הוא שבתום הניסוי המסוכן בשפלת יהודה תסגור IEI את הבאסטה, תמכור את הטכנולוגיה לחברה כמו "של", תמתין שמחירי הנפט יטפסו לרמה שמאפשרת הפקה מסחרית מפצלים, ואז תרוויח מהתמלוגים שיזרמו מקולורדו. ישראל תישאר ללקק את הפצעים ולנסות לשקם את שפלת יהודה.



כריית פצלי שמן באסטוניה. העתיד של שפלת יהודה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו