בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יואל מרקוס | ממשלת 1 באפריל

תגובות

הזמן רץ רבותי, הזמן רץ. בשבוע הבא, כשימלאו שנתיים לממשלת נתניהו, כדאי להיזכר אילו שמיניות באוויר עשה ביבי כדי לזרז את אישור הממשלה החדשה בכנסת לפני חצות, ובלבד שלא תיזכר כממשלת אחד באפריל, חג השוטים. ואכן היעד הושג. הממשלה הושבעה 7 דקות לפני חצות. הטקס החגיגי של הצגת הממשלה בבית הנשיא נערך למחרת, באחד באפריל. בנימין נתניהו מועד ב'.

שלא כבכהונתו הראשונה, כשלא היה ברור אם הוא קיסר או מלך ישראל, נזקפים לזכותו כמה וכמה הישגים בשתי שנות כהונתו: היציבות הכלכלית, המשך התנופה, גידול בתל"ג, משק צומח. המדינה עברה את הסטארט-אפ וחיה כישות לגמרי לא רעה. בעוד האופוזיציה טוענת שביבי חי בביבילנד, ראש הממשלה מתאר את ישראל תחת שלטונו כממשלת עשייה.

בחוברת שפירסם לסיכום השנה הראשונה שלו, מנה ביבי 1,500 החלטות שהתקבלו בממשלה. לא ברור כמה מהן בוצעו. בכל מקרה, בממשלה ה"היפופוטמית" הזאת, עם 37 שרים וסגני שרים, שומר ביבי על יציבות שלטונו כראש ממשלה ימנית. הוא לא הפסיד באף הצבעה. אך המחיר הוא שאנו לא זזים משום עמדה נוקשה, לא בביטחון ולא בשלום. מה שמביא אותנו לפיגועים באיתמר ובירושלים, ולגראדים באשקלון ובבאר שבע.

אנו מתגאים אמנם בעוצמתנו הצבאית, אך נכשלים בגיבוש הערכים של החברה הישראלית, אומר ח"כ נחמן שי. דווקא הפלסטינים ביו"ש מכרסמים בנו כשהם מדברים על הצורך לבנות חברה חדשה ועל מחיר השלום - בעוד שישראל של ביבי מרבה לדבר על שלום, אך בונה על להרוויח זמן. בטווח הארוך הדבר יתנקם בנו.

המהלך הכי חשוב שעשה ביבי, לדעת אחד ממבקריו, הוא הבאת סטנלי פישר כנגיד בכהונתו כשר האוצר. מלבד זה ממשלת ביבי היא "ממשלת כלום" בכל הנוגע להבטחת עתידה של ישראל בהסדר שלום. מתוך הנחה שהפיגוע בירושלים אינו סימן למשהו רחב יותר, הרשות הפלסטינית עברה מטרור למערכה מדינית, וצועדת די בהצלחה לקראת הבסת ישראל במערכה הזאת.

מדינות אחדות כבר העלו את נציגויות אש"ף אצלן למעמד דיפלומטי. עוד לא קלטנו שהעולם לא מתלהב יותר מדי מהדימוי שלנו כג'יימס בונד בינלאומי. יותר מדי שוויץ, יותר מדי סוכנים, יותר מדי הצגה בשביל לחסל אדם אחד בדובאי. אפשר להבין כשטורקיה עוצרת מטוס איראני המוביל נשק מעל שטחה, אך פחות ופחות יבינו כשישראל תעצור כראות עיניה אוניות זרות בלב ים. היה די משעשע לשמוע את הודעתו של ביבי מעל גלי האתר, שהוא זה ש"הנחה" להשתלט על האונייה שהיתה בדרכה למצרים. את מי הנחה? את שר הביטחון? את הרמטכ"ל? מי יודע? אולי גם הנחה את השייטת מאיזה צד לתקוף? השאלה היא כמה אוניות נשק לא תפסנו. עובדה שהחיזבאללה והחמאס מצוידים כהלכה בנשק רב, מה שמעיד שלא כל נשק הוא בר תפיסה.

לא רחוק היום, לפי רמזיו של אבו מאזן, שהגדה ועזה יתחברו כדי לזכות בהכרה כמדינה פלסטינית אחת בעצרת האו"ם. חיים אורון, שנטש את החיים הפוליטיים, הגדיר את המצב במלים חדות כתער: "דרדור מעמדנו הבינלאומי ושחיקה מדאיגה ביחסינו עם הממשל האמריקאי מהווים סכנה מוחשית לעתיד המפעל הציוני".

אחד ממבקרי הממשלה גורס, שקורה משהו לא טוב למצב הרוח הלאומי. הציבור מרגיש לחץ בלתי מוגדר מכל הצדדים. חוסר הוודאות לגבי מה שקורה סביבנו, ההכנות של ארה"ב לעזוב בקרוב את עיראק ואת אפגניסטאן, חולשתו של הנשיא אובמה, הדה-לגיטימציה ההולכת ומתרחבת של ישראל בעולם - זורעים חששות.

ואנחנו, הישראלים, משותקים כמו ארנב שמסנוורים אותו באור חזק בחשכה, לא יודע מה יבוא ומאיפה זה יבוא. והממשלה רואה לכאורה את האור בקצה המנהרה, אוהבת את ההליכה אך לא רוצה להגיע לאור. ישראל, מדינה דמוקרטית תחת איום מתמיד של המתנחלים הקיצונים - השיתוק שלה הוא הבעיה.

כן, כן לא שכחתי: גם אהוד ברק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו