בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיה סלע | סוג של רדיפה

התחקיר על נסיעות נתניהו, כל הערוצים | "תמיד נישאר אבא ואמא", ערוץ 2, 21:15

תגובות

מדינה מסכנה. הכל חשוב בה באותה מידה, הכל חסר חוש מידה, ולקור הרוח אין ממשלה. אבל האם הטענות שלנו צריכות להיות מופנות אל הטלוויזיה? דווקא אל הגולם הזה שרק משמש מגבר לתאוות שלנו? הפיגועים באיתמר ובירושלים, הטילים באשדוד, והזוג המלכותי שהופך ל"משפחת נתניהו" ברגעי משבר כדי לשוות לו גינונים מלכותיים. כבר לא ביבי ושרה, אלא "משפחת". אודי סגל במהדורה המוקדמת של ערוץ 2 מכנה את הסקופ של רביב דרוקר, על מחתרת המיליונרים של נתניהו, פיגוע של יחסי ציבור עבור הנתניהואים. מדינה חסרת דמיון, הדימויים אזלו ממנה. רק את שפת הפיגועים אנחנו מבינים. נתניהו הוא קורבן של פיגוע, כמו האנשים שאוטובוס התפוצץ להם בפנים, כמו אלה שעוד יתפוצצו. עמית סגל שאל את דן מרגלית, למה הפוליטיקאים "שלנו" כל כך נהנתנים. מרגלית השיב כי המפגש עם העושר "עושה להם מפץ, איזושהי התרגשות, הם נכנסים לתוך הנתיב הזה שבסופו אין מוצא, של רצון ליהנות עוד ועוד ואין לזה גבול". מדינה של עשירים חדשים חסרי סגנון. מכמיר לב לראות את ההנאה האירוטית מן השפע.

וזה לא שהיינו רוצים שנתניהו ילון באכסניות נוער, אנחנו רוצים אותו בסוויטה מפוארת, עם קוניאק משובח, אבל אנחנו רוצים שהוא יהיה אדם שמשלם את המחיר. לא רוצים לחזות בו מקושש את הנאותיו מעשירי העולם. לכאורה. לא רוצים שיהיה לו יומן ובו רשימות של עשירים, כבר עדיף שיחזיק פילגשים. איש כילי, הגדיר זאת היטב ירון לונדון. לא החיים הטובים של נתניהו חורים לנו, אלא החשש מכך שהאיש הזה שאמור להיות לנו דמות אב, הוא איש כילי. ואנחנו דווקא השתוקקנו אל מנהיג שלא ממצמץ כשמגיע החשבון. נתניהו מעליב אותנו אם הוא מתכופף בעבור ניקוי יבש עילי. היינו רוצים שלא יהיה לנו אבא קמצן עם נטייה לשכוח את הארנק.

לעו"ד דוד שמרון נציג המשפחה המלכותית אין סיכוי מול ירון לונדון דווקא משום שלונדון מסרב להיות היסטרי. אחד היתרונות של לונדון וקירשנבאום הוא הסירוב שלהם להיות קורבנות של השיח ההיסטרי. שמרון משתמש בטרמינולוגיה האהובה על נתניהו ובני מינו. "זה סוג של רדיפה", הוא אומר, ולונדון משיב בנחת "זה תפקידנו כעיתונאים" ומייעץ למשפחת נתניהו לתבוע את דרוקר וערוץ 10. הנה נמצא קור הרוח המבוקש באולפן של ערוץ 10.

ואז מגיחה מיכל דליות בתוכנית על הורים גרושים וילדים אומללים. גם דליות מדברת בשפת הקורבן. "מה זה ותרנות?" היא שואלת את נתניהו, כלומר את הגרושה, "חולשה!". "הוא משתמש בבכי כשפה", היא מסבירה את אסטרטגיית ההסברה כשהיא מציגה בפנינו הורים סמרטוטים וילדים עריצים במדינה בה כל מקרה פרטי הופך לאב-טיפוס.



בנימין ושרה נתניהו. כבר לא ביבי ושרה, אלא ''משפחת''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו