בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוסי שריד | נתניהו, כל הזמן נואם

תגובות

הצילום מונח לפני: ראש הממשלה בחברת ילדים חולי סרטן לקראת פורים. ילדה כבת שנתיים על ברכיו, שרה מלווה אותם במבט חומל. צילום נלבב שכיתוב בצדו: "אל תפסיקו לחלום, אל תוותרו", אומר נתניהו לעוללים. "אלה תולדות העם שלנו, וזה מה שנותן לנו את הכוח". רבאק, ביבי, למה לא תדבר פעם כמו בן אדם, למה אתה כל הזמן נואם.

זה האיש וזה מזגו הנאומתי: כל מעמד אנושי הופך אצלו למפגן לאומי. לו התמסר למוסיקה ולא לפוליטיקה, היה מעבד את סונטת ליל ירח להרכב של כלי נשיפה ממתכת וכלי הקשה. עכשיו, לאחר הפיגוע בירושלים, שוב ירעים בתופים ובמצלתיים על המצב הבלתי נסבל, שהוא עצמו אינו עושה דבר לתקנתו.

באיתמר התחולל טבח, ומיד נוצר הרושם שנתניהו עט עליו כמוצא חלל-שלל רב. "הם רוצחים ואנחנו בונים", בא לנחם ויצא מנוסח. אלמלא נחשפה להיטותו, האופיינית כל כך לסוכן מכירות, כי אז הפשע היה נחשף יותר, ומדבר בעד עצמו. אך המסביר הלאומי לא יאפשר לזוועה לקבל את רשות הצעקה. הוא יתעקש לדברר אותה.

בלב ים נלכדה ספינה שנשאה אמצעי לחימה, והלשכה מיהרה להכתיב לתקשורת: המטען הזה "שובר שוויון". על איזה שוויון בדיוק מדובר כאן - בין ישראל לעזה, בין צה"ל לחמאס? ושוב, אלמלא קפצו בראש המזח ראש הממשלה ושר הביטחון וגם הרמטכ"ל ומפקד חיל הים, ואלמלא ניסו יחדיו לדוג דג שמן במים רדודים, היתה מתפרסמת בעולם ידיעה צנועה על המלקוח; אבל למי יש כוח לעוד יציאה של אלוהים וסגניו ממכונת התעמולה.

לראש הממשלה קורה הגרוע מכל: הולכים ופוחתים תומכיו, פוחתים גם מתנגדיו. לעומתם, מתרבים האנשים האדישים והמיואשים - מה כבר התיש מסוגל להניב, אולי רק עוד טיפת חלב ליזמי הגז. בעיני ימין ושמאל הוא זרה הרבה חול. אלה ואלה נוכחו לדעת: נתניהו לא יכול.

רק לגעור באבו מאזן הוא יכול, עדיין: הרשות הפלסטינית אחראית להסתה שהורגת. אבל נתניהו מתעוור ומתחרש כשבשילה תוקפים יהודים פלסטיני שבונה להם את ההתנחלות; כשבירושלים מכים מלצר ערבי בחתונה; כשבצפת שורפים מכוניות של סטודנטים ערבים; כשבאצטדיון משפילים אוהדי בית"ר את הגויים שמשחקים לפניהם; כשבדרום הר חברון דוקרים מתנחלים פלאח ובועטים בצאן; כשליד איתמר הם עוקרים זיתים, מיישרים את השטח בבולדוזר, וסוללים דרך לעוד מאחז פרא; וכשבכנסת מאשרים חוקי גזע נוספים.

זה יבול הבאושים לשבוע אחד בלבד, וכל זה לא היה מתרחש אלמלא גאתה הסתה בישראל, עלתה על גדותיה, והיא נשפכת מבעד לחלונות הגבוהים והפתוחים של הממשלה, הכנסת והרבנות.

לו אני אבו מאזן, הייתי מתקשר לנתניהו, ובקול בריטון אדנותי הייתי תובע ממנו להוקיע בפה מלא ובעברית את הצבא והמשטרה שעומדים מנגד; הייתי תובע ממנו לשנות את תוכניות הלימודים במערכת החינוך הישראלית, שמעמידה ליגאל עמיר ולברוך גולדשטיין תלמידים חסידים.

בפומפוזיות היצפאנית שלו, הפך מר נתניהו למר גוזמאי-הבדאי-אבדאי - חזה מנופח וראש קטן - ראש הממשלה בתואר אך לא בפועל. אתו או בלעדיו, מה זה בעצם משנה: המציאות תתגלגל לה מעצמה, והוא לא ינקוף אצבע כדי להטות אותה ממסלולה האובדני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו