בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אורנה רינת | האויב החדש של החברה להגנת הטבע

תגובות

"דדיה היו יבשים. לפתע, בבת אחת, התרחקה... אך נשארה איזה זמן בלי לזוז, בעיניים מודעות ומלאות עצב ובלי להשיב ליללה הקטנה והגלמודה... הגור שכב וגסס... כל אימת שההמולה באולם שככה שבה ונשמעה יללתו החלושה... כאילו בבעל חיים קטנטן זה שגורלו נגזר מראש, היה טמון רצון כביר לחיות. אוזפה לא היה מסוגל להפקיר את הגור לבכיו היתום".

הילד אוזפה ב"אלה תולדות" של אלזה מורנטה לא היה יכול לסייע לגור הגווע בעיצומה של מלחמת העולם. אבל אם יאמץ השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, את נייר העמדה שהגישה לו החברה להגנת הטבע - בישראל של שנות האלפיים תוצא עזרה כזאת, למעשה, אל מחוץ לחוק.

לא זאת הסיבה שבפייסבוק קמה קריאה להחרים את החברה להגנת הטבע. החלק הזה בנייר העמדה חמק מעינם של המחרימים, שזעמם יצא על דרישת החברה להתיר ירי בחתולים בטבע. נייר העמדה, "הנתמך על ידי מדענים בתחום" - לווה בכתבות, שבהן מתוארים החתולים על ידי רשויות הטבע כ"מפלצת" שאיבדה כל רסן אקולוגי. ארגוני בעלי החיים המתנגדים להמתה ותומכים בעיקור כאמצעי להגבלת התרבות החתולים, מוצגים כילדים רפי שכל וסנטימנטליים, "המסרבים להאמין שמיצי החמודה היא מכונת הרג מיומנת". לעומת זאת, מומחי רשויות הטבע מתוארים כאנשי מדע רציונליים, הדואגים לטבע בכללותו.

אבל האם באמת המדע וההיגיון שייכים לצד אחד, והרגשנות הבלתי אחראית לשני? הכל תלויה בשאלה, איזה ערך מייחסים לחיי החיה. למשל, האם חייה חשובים מספיק כדי שרשויות הטבע יציגו הוכחות להנחות זואולוגיות ואקולוגיות, לפני שהם מציעים ליטול אותם?

הטיעון המרכזי של רשויות הטבע, שחתולים מאיימים על מינים בסכנת הכחדה, נסמך על מחקר שמוזכר בנייר העמדה ודומה למחקרים שמציג הזואולוג פרופ' יורם יום טוב, המקורב לחברה, והתומך נמרצות בהמתה (ב-2004 קרא להמית כל חתול וכלב שיימצאו ברחוב ללא קולר, לאחר מכן העניק חנינה לחלקם).

לדברי ד"ר ערן אלחייק, מומחה לגנטיקה של אוכלוסיות, המחקרים הללו, "הנסמכים על סקר הרגלי התזונה של חתולים ולא על חקר מינים בסכנת הכחדה, יכולים רק להוכיח את הידוע, שחתולים לפעמים צדים מינים אחרים, אבל לא יכולים לומר כמה אחוזים ממינים אלה מתו בגלל החתולים וכמה בגלל תשישות, מחסור במזון או באזורי קינון, הרעלות, או טריפה על ידי חיות בר אחרות. הסיבה העיקרית להכחדת מינים היתה ונותרה האדם".

ואולם, כאשר אקולוג הקשור לרשות הטבע והגנים, דייוויד זלץ, אומר ש"לא צריך להוכיח שהחתול מזיק. צריך להרוג את זה כשזה קטן" - למה שלא נחשוד שרשויות הטבע מעדיפות להרוג את "זה", מאשר ללמוד את ממדי פגיעת החתולים, ולתבוע מהאדם לוותר על חלק מתאוותיו וגחמותיו, כדי להקטין את הפגיעה הכוללת במינים אחרים?

הבחירה המוסרית שמציבות רשויות הטבע "חתול מול ציפור", והדרישה לקחת מחיות את חייהן, אף שהן, בניגוד לאדם, פועלות מתוך תמימות - היא שאיננה מוסרית. כשחתול הורג גוזל, כשכלב הורג צבי, זה מראה קשה רק אם מביאים בחשבון את רצונו של הצבי לחיות, אבל הרצון הזה קיים גם אצל הכלב והחתול. לכן הריגתם המודעת על ידי האדם, שיש לו אופציות אחרות, היא אכזריות.

הטענה היא, שאי היכולת להבחנה מוסרית שוללת מהחיות גם מעמד מוסרי, אבל כלב וחתול יכולים להרוג כטורפים וגם לחלוק עם האדם את הרגשות המהותיים ביותר - כמו יכולת לאהוב ואימת הבדידות שלפני המוות. זה מה שמעניק להם זכות להתחשבות מוסרית. יש התנהגויות בטבע, אומר האתולוג דונלד גריפין, שקשה להסבירן אלא אם נתאר לעצמנו "מה הם החיים בשביל החיה עצמה". זה מה שתיארו לעצמם אנשים שהאכילו גור גווע. ולכן המשפט הזה בנייר העמדה של החברה להגנת הטבע, המבהיר את הכוונה האמיתית שמאחורי "ההמתה המבוקרת", מצמרר: "כל חתול יסומן... פחים סגורים הרמטית ואיסור על האכלת חתולים מחוץ לבתים".

המשמעות היא המתה המונית, בייסורים. רק מי שיצר ניתוק מוחלט בין החיה כפרט לבין ה"טבע" ואינו מבין את עוצמת הקשר בין חיה לאדם יכול להעלות הצעה כזאת. האם באמת מצפים בחברה להגנת הטבע שאדם שמאכיל חתול שנים יוכל לצפות בו בא יום יום, ממתין לשווא, הולך וגווע? האינם מבינים שהקשר הזה הוא אחד הדברים היפים והמורכבים ב"טבע"?



טימי והכדור. הקשר בין מאכיל חתולים לחתול הוא מהיפים והמורכבים ב''טבע''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו