בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדעון רהט | תנו לו כלים

תגובות

אך טבעי הוא שבעידן הפוליטיקה האישית רבים מזהים את חולשת הממשל עם מצבו של ראש הממשלה. ואולם, ניתוח הכלים העומדים לרשותו של ראש הממשלה מלמד, כי מעמדו הביצועי חזק מבעבר. קשה יותר להדיחו וסמכויותיו רבות משהיו. אם להוסיף לכך את התחזקות מעמדו הציבורי כמי שמגלם את הנהגת המדינה, ודאי שאין לראות במצבו את הסיבה העיקרית לחולשת השלטון בישראל.

מחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה, ובו נבחנו ביצועי המערכת הפוליטית הישראלית והושוו לאלה של 35 דמוקרטיות מפותחות בעולם, מראה כי המבנים השלטוניים והמוסדות הפוליטיים בארץ אינם יוצרים די תמריצים לפעולה משולבת של מרכיבי המערכת: הממשלה, המפלגות, הכנסת והפוליטיקאים כיחידים.

יש צורך בחיזוק המפלגות הגדולות, כך שיפעלו בלכידות ויתמודדו ביעילות מול המפלגות הסקטורליות. ראש מפלגה מלוכדת וגדולה שינצח בבחירות, ייהנה מגרעין שליטה חזק הן בממשלתו והן בקואליציה שיקים, ויוכל למשול. הממשלה המכהנת נהנית מרוב קואליציוני יציב, אך גרעין השליטה שלה קטן. לכל אחת ממפלגות הקואליציה סדר יום משלה וראש הממשלה לא מצליח לקדם את מדיניותו.

במקום להגות ניסיונות נואלים לעקיפת הפרלמנט, שהוא הבסיס למשטר הדמוקרטי המוצלח ביותר, יש ליצור סביבה שתאפשר לכנסת לפעול כהלכה. יש לקיים בקרה יעילה על עבודת הממשלה ולרסן את בולמוס החקיקה הפרטית. נדרשים יותר ח"כים פעילים וניתן להשיג זאת בהקטנת הממשלה (35 מחברי הכנסת הם שרים וסגני שרים) ואף לשקול את הגדלת הכנסת.

המטרה אינה ליצור משטר שמרכיביו פועלים באופן הרמוני. בדמוקרטיה המודרנית יש איזונים ובלמים והישגיה נובעים מהתדיינות המייצרת הסכמות. דינמיקה של משברים ופשרות עלולה לעורר רתיעה, אך אלה הם תהליכים חיוניים בניהול חברה רבת מגזרים, אמונות ומאוויים סותרים. גישה זו שונה במהותה מן הכמיהה ל"מנהיג חזק שיודע להזיז דברים", המושמעת מעת לעת.

המציאות מלמדת, כי בעוד שהמשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי הוא בעל חוסן יחסי ויכולת משילות מרשימה, משטרים שאופיים נשיאותי נוטים להיות לא אפקטיביים או בלתי דמוקרטיים. בקרב הדמוקרטיות הוותיקות, רק ארצות הברית - מדינה שבינה לבין ישראל רב השוני בממדים, בתרבות הפוליטית ובמכלול מרכיבי המשטר - היא דמוקרטיה נשיאותית מובהקת. כמעט כל הדמוקרטיות הוותיקות הן דמוקרטיות פרלמנטריות.

אסור להתעלם מחוסר האמון שחש הציבור כלפי הפוליטיקה והפוליטיקאים, ויש סיבה לדאוג לנוכח הזליגה של החוסר אמון גם כלפי המוסדות הדמוקרטיים עצמם. משבר זה משותף לכל הדמוקרטיות הוותיקות, אך המשבר כאן הוא מן הקשים והקיצוניים שפקדו מדינות דמוקרטיות.

אפשר לצפות, כי תיקון במבנה המוסדות הפוליטיים יוביל לשינוי בהתנהגותם של השחקנים הראשיים. לאורך זמן, שינוי ההתנהגות הוא שיביא להשבחת התרבות הפוליטית. להשגת שיפור ברובד זה יש צורך במנות נדיבות של חינוך אזרחי ובתקשורת שמוכנה להתייחס יותר ברצינות למערכות השלטון.

פרופ' רהט מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית הוא ראש קבוצת המחקר של הפורום לתיקון שיטת הממשל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו