בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צפריר רינת | להתפעל מהביוב של עפרה

תגובות

נא להכיר את עקרון הבטלות היחסית - כלל משפטי הקובע, שפגם בפעילותה של רשות שלטונית לא יביא בהכרח לביטולה של פעילות זו. ואין אזור מתאים יותר ליישום עיקרון נפלא זה, בעידוד הצמרת המשפטית, מאשר יהודה ושומרון, חבל ארץ שבו מבטל רצונם של המתנחלים באופן די מוחלט זכויות וצרכים של אחרים.

באחרונה הציגה המדינה לבג"ץ את תשובתה לעתירה שהגישו תושבים פלסטינים באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, נגד הקמת מכון טיהור שפכים בעבור ההתנחלות עפרה, על קרקע הנמצאת בבעלות פלסטינית פרטית. העובדות על פי גרסת המדינה הן ברורות למדי. לעפרה אין תוכנית מתאר בתוקף, או תחום שיפוט מוגדר, ולכן לא ניתן להעניק לה היתרי בנייה. אבל היא עלתה כפורחת והתפשטה לעבר קרקעות מוסדרות בטאבו בבעלות פלסטינית.

יישוב משגשג צריך מתקן ראוי לטיפול בשפכים, ואכן נמצא מקום בעבורו. על פי המסורת המפוארת של עפרה, הוקם מכון טיהור שפכים ללא היתרי בנייה וללא תוכנית מתאר, וכמובן על קרקע בבעלות פרטית. יש אף חשד לכאורה, שגורם הקשור במתנחלים הנפיק מסמך שעל פי הפרקליטות "נחזה להיתר בנייה".

אלא שכל שרשרת המחדלים, העיוותים והפרות החוק הללו מתבטלת באופן יחסי למול הדאגה העמוקה של המדינה והמתנחלים לסביבה. אין פתרון אחר לטיהור שפכים, אומרת המדינה, ולכן יש להשאיר את המכון ולהפקיע את השטח. הוא ישרת גם כפרים פלסטיניים, וכך תהיה הצדקה נוספת לקיומו. אחת החלופות שנשקלה כפתרון היתה שימוש בבריכות חמצון הקיימות בתוך עפרה, אך היא נדחתה, בין השאר, מפני שהבריכות נמצאות ליד בתי מתנחלים.

קשה שלא להתפעל מסגירת המעגל שבמהלכו שיפרו המתנחלים את מצבם, תוך שהם ממשיכים לזהם את הסביבה, ואז משפרים עוד יותר את אחיזתם, כדי לפתור את הבעיה הסביבתית שהם יצרו. תחילה הקימו התנחלות ללא היתרים ובריכות חמצון, כדי שיהיה פתרון לשפכים. בריכות אלו קרובות מדי לבתים וקטנות מדי, אז בונים מכון חדיש באופן בלתי חוקי מחוץ ליישוב, ועכשיו מכשירים אותו, כי אחרת תמשיך הסביבה לסבול.

אך מה לנו כי נלין על המתנחלים שמעשי ידיהם טובעים בשפכים. האחריות העיקרית נשארה בידי המדינה, שנחלצה להצלתם אחרי שסיפקה "מימון מסוים", כהגדרת הפרקליטות, להקמת המכון. עכשיו אמורים הכפריים הפלסטיניים שראו את עפרה משתלטת על שטחיהם, להסתמך על ההתנחלות שתפתור להם את בעיית השפכים, באמצעות שטח נוסף שהיא גזלה מהם. אם לא יקבלו את הפתרון, ייאלצו להמשיך ולהתמודד עם בעיית שפכים המקשה גם עליהם ומסכנת את הסביבה. אם יקבלו את הפתרון, הם יסייעו להנצחת מפעל ההתנחלות ואף ייתנו לו הכשר סביבתי.

באשר למתנחלים, הם לבטח ינצלו את סירובם הצפוי של הכפרים להשתמש במכון הטיהור, כדי להמשיך במסע ההסברה הסביבתי שהם מנהלים באחרונה. במסגרתו הם מדרבנים את המדינה לעצור זיהום של שפכים מיישובים פלסטיניים, ומשמיעים דברי תוכחה על כך ששכניהם מסרבים לשתף פעולה עם התנחלויות בהקמת מכוני טיהור. הם בוודאי לא ישכחו לציין, שאין לעמדתם כל קשר לפתרון פוליטי כזה או אחר, כי הרי כל מה שמעניין אותם כידוע הוא לשמור על ארץ ישראל יפה וירוקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו